יוהאן נפומוק הומל

יוהאן נפומוק הומל (14 בנובמבר 1778 - 17 באוקטובר 1837) היה מלחין ופסנתרן וירטואוז (נגן מצטיין מאוד) ממוצא אוסטרי, שנולד בפרסבורג (כיום ברטיסלאבה). המוזיקה שלו מסמנת את המעבר מהתקופה הקלאסית לתקופה הרומנטית.

הומל גדל בפרסבורג. אביו היה מנהל בית ספר למוזיקה צבאית ומנצח. מוצרט שמע אותו בילדותו, התרשם מהכישרון והעניק לו שיעורים חינם. הומל גר ולמד בביתו של מוצרט בווינה במשך שנתיים והופיע לראשונה כילד בגיל תשע, כשהנגן קונצ'רטו של מוצרט (קונצ'רטו = יצירה לפסנתר ולתזמורת) בתפקיד מרכזי.
אביו לקח אותו למסעות קונצרטים באירופה. הומל בילה ארבע שנים בלונדון ולמד אצל קלמנטי. היידן חיבר סונאטה (סונאטה = יצירה לכלי, לרוב לפסנתר) לִהומל, והוא ניגן אותה בארמון האנובר.

פרוץ המהפכה הצרפתית ביטל מסעות מתוכננים, והומל נסע בין קונצרטים עד שחזר לווינה. למד אצל אלברכטסברגר, היידן וסאליירי. בטהובן הצעיר הגיע לווינה והיחסים ביניהם היו מורכבים אבל בסופו של דבר כיבוד הדדי נשמר. הומל ביקר את בטהובן לפני מותו והשתתף בקונצרט זיכרון שבו גם הכיר את פרנץ שוברט.
בשנת 1804 תפס את מקומו של היידן בחצר נסיך אסטרהאזי. מאוחר יותר פוטר, ואז ערך סיורים ברוסיה ואירופה. נשא לאישה את זמרת האופרה אליזבת רקל, והיה להם שני בנים. הוא שימש כקאפלמייסטר (מנהל מוזיקלי) בשטוטגרט ובויימאר, ויצר קשרים עם גתה ושילר. בוויימאר יזם גם קרן פרישה לנגנים והיה ממקדמי המאבק לזכויות יוצרים במוזיקה.

בשנת 1828 הוציא הומל מדריך לנגינה בפיאנו-פורטה (פסנתר עתיק), שחידש סגנונות של עיטורים ופראזה. בין תלמידיו: קרל צ'רני, פרידריך זילכר, פרדיננד הילר וזיגיסמונד תאלברג. צ'רני לימד אחר כך את פרנץ ליסט.
השפעתו ניכרת ביצירות המוקדמות של שופן ושומאן. שופן שמע את הומל במסעותיו, ושומאן ניגן וחיבר בהשפעתו. ליסט גם רצה ללמוד אצל הומל, אך אביו סירב לשלם שכר לימוד.

הומל כתב בעיקר למען הפסנתר והיה אחד הווירטואוזים של זמנו. יצירותיו מציגות חיבור בין טכניקה קלאסית לחידושים הרומנטיים. הוא חיבר שמונה קונצ'רטי לפסנתר, עשר סונאטות לפסנתר, יצירות קאמריות שונות, אופרות, זמנוניות דתיות ועוד. חלק מיצירותיו לתזמורת ואופרה לא זכו להתפרסם רחב.
חלק מיצירותיו המתקדמות, כמו הסונאטה בפה דיאז מינור אופוס 81 והפנטזיה אופוס 18, הראו התנסויות בהרמוניה ובצורת הסונאטה.

לקראת סוף חייו ירדה הפופולריות של הומל מול דור חדש של וירטואוזים. סגנונו הקפדני והנקי נתפס לעתים כמיושן לעומת הזרמים הרומנטיים הזוהרים. הומל מת בשלווה בוויימאר ב-1837. הוא הוריש חלק מגנו ללשכת הבונים החופשיים.
למרות ששכחה חלקית אירעה במאה ה-19, נעשו מאז הקלטות וביצועים שהחזירו עניין במוזיקה שלו.

יוהאן נפומוק הומל נולד ב-1778 ומת ב-1837. הוא היה מלחין ופסנתרן מפורסם. וירטואוז פירושו נגן מאוד מוצלח.

הומל נולד בפרסבורג (כיום ברטיסלאבה). כשהיה ילד, מוצרט שמע אותו והעניק לו שיעורים. בגיל תשע הוא הופיע בפעם הראשונה בקונצרט. קונצ'רטו זה יצירה לפסנתר ולתזמורת.
אביו ליווה אותו לסיבובי קונצרטים. הוא למד בלונדון אצל קלמנטי.

הומל עבד בחצרות מוזיקה והיה קאפלמייסטר. קאפלמייסטר זה סוג של מנהל מוזיקלי. הוא נישא לזמרת אליזבת רקל והיו להם שני בנים.
הוא התחבר עם משוררים ומלחינים חשובים, כמו גתה ושילר.

הומל נתן שיעורים להרבה תלמידים. אחד מהם היה קרל צ'רני. צ'רני לימד אחר כך את ליסט.
הומל השפיע על שופן ושומאן. הוא גם דאג לזכויות יוצרים של מוזיקה.

הומל כתב הרבה מוזיקה לפסנתר. הוא כתב שמונה קונצ'רטים לפסנתר ועשר סונאטות. סונאטה זו יצירה לפסנתר לבד. הוא כתב גם אופרות ויצירות לחג ולקבוצה של מוזיקאים.
יצירות מסוימות שלו הראו רעיונות חדשים במוזיקה.

לקראת סוף חייו המוזיקה שלו לא הופיעה כל כך. הוא מת בוויימאר ב-1837. היום אפשר לשמוע את יצירותיו בהקלטות ובקונצרטים שוב.