יוהאן שטאמיץ

יוהאן ואצלב אנטון שטאמיץ (בצ'כית: Jan Václav Stamic; הוטבל ב-30 ביוני 1717, נפטר ב-27 במרץ 1757) היה כנר ומלחין בוהמי-גרמני.

שטאמיץ נולד בנמצקי ברוד שבאימפריה הבוהמית. אביו ניגן בעוגב והעניק לו שיעורי מוזיקה ראשונים. למד בגימנסיה ובאוניברסיטת קארל בפראג. ב-1741 עבר למנהיים, שם הפך לכנר ראשון של תזמורת החצר. ב-1745 מונה למנצח התזמורת, מנהל מוזיקלי שמוביל ביצועים ומאתר יצירות חדשות. הוא שדרג את רמת התזמורת והפך אותה לאחת המכובדות באירופה. ב-1754, 1755 שהה בפריז, וקיבל שם את המוזיקה שלו בהתלהבות. בשנת 1757 מת במנהיים. תפקידו כמנהל עבר לכריסטיאן קאנאביך.

שטאמיץ נחשב מייסד אסכולת מנהיים (קבוצת מלחינים שפעלה בחצר מנהיים). כתב קונצרטים רבים, בעיקר לכינור ולחליל, מוזיקה קאמרית ומיסה (יצירה דתית). החשובות ביותר הן הסימפוניות שלו, יצירות לתזמורת גדולה, שמנוהלות ביותר מחמישים דוגמאות. היה מהמלחינים הראשונים שכתבו סימפוניות בארבעה פרקים, והכניס מינואט וטריו כפרק נוסף. הכנסת קבוצת חומר תמאטי שנוגדת לפרק הפתיחה תרמה להתפתחות צורת הסונאטה (מבנה מוזיקלי שבו מפתחים וניגדים רעיונות מוזיקליים). כמו עמיתיו במנהיים, חשף שטאמיץ תפקידים בולטים לכלי נשיפה ושימוש נועז יותר בדינמיקה, שינויי עוצמת קול.

היו לו שני בני־בולטים: קרל ואנטון שטאמיץ, גם הם הפכו למלחינים.

יוהאן ואצלב שטאמיץ נולד ב-1717 ונפטר ב-1757. הוא היה כנר ומלחין ממדינה שנקראת בוהמיה.

אביו לימד אותו מוזיקה. הוא למד בפראג. ב-1741 עבר לעיר מנהיים. שם היה כנר בתזמורת של החצר. מאוחר יותר היה מנהל התזמורת. הוא שיפר את התיאום של הנגנים והפך את התזמורת למפורסמת. ב-1754, 1755 נסע לפריז, שם אנשים אהבו את המוזיקה שלו. מת במנהיים. אחרי מותו, כריסטיאן קאנאביך קיבל את התפקיד שלו.

שטאמיץ כתב הרבה קונצרטים, יצירות לכלי אחד עם תזמורת. כתב גם מוזיקה קטנה לשיעטופים (מוזיקה קאמרית) ומיסה, שיר דתי. החשוב ביותר הוא שמח יותר מ-50 סימפוניות. סימפוניות הן יצירות לתזמורת גדולה. הוא היה אחד הראשונים שכתבו סימפוניות בארבעה חלקים והשתמש במינואט וטריו. הוא גם נתן כלי נשיפה תפקיד חשוב ושיחק עם שינויי עוצמה בקול.

בניו קרל ואנטון גם הם היו מלחינים.