יום הולדת הוא היום בשנה שבו התאריך שווה לתאריך הלידה. ביום זה מקובל למדוד את הגיל בשנים שלמות ולחגוג עם משפחה וחברים. חלק מהאנשים אינם יודעים את תאריך לידתם המדויק, וכשאין תיעוד המדינה נותנים להם לעתים תאריך גנרי. יש מי שבוחר לעצמו תאריך סמלי, כפי שעשה שמואל יוסף עגנון.
במצרים העתיקה ראו ביום הולדת המלך נקודת התחלת כוחו הדתי-פולחני. בפסוקים ובכתבים עתיקים יש אזכורים ליום הולדת פרעה. גם בברית החדשה מוזכר יום הולדת הורדוס, שבו קרה אירוע קשה עם יוחנן המטביל. ברומא העתיקה חגגו ימי הולדת למשפחה ולשליטים.
במקורות היהודיים העתיקים יש מעט אזכורים ליום הולדת. המקור הבולט הוא יום הולדת פרעה בספר בראשית. במשנה ובתלמוד יש אזכורים משניים הקשורים לימים אלה, ולעתים החוקרים מסבירים שהמיעוט בהתייחסויות נבע מהרצון להתרחק ממנהגים פולחניים של עמים אחרים.
בערים ובקהילות רבות נהגו לחגוג ימי הולדת. בחסידות חב"ד, למשל, נהגו לנצל את יום ההולדת לצמיחה רוחנית ולפעמים להוסיף מעשי חסד ולימוד תורה. יש גם יהודים שבחרו שלא לחגוג, מחשש למנהג נכרי.
מנהגי יום ההולדת המודרניים התפתחו בעיקר באירופה, ובפרט בגרמניה. בארץ ישראל אימצו אותם בעיקר בגני ילדים ובאירועים ציבוריים כחלק מבניית מסורת ציונית.
יום הולדת עגול (כמו עשור או יובל) זוכה לציון מיוחד.
יש שירים רבים ליום הולדת. המוכר ביניהם הוא "יום הולדת שמח" (Happy Birthday to You). בישראל ידוע גם השיר "היום יום הולדת".
לימי הולדת מסוימים יש משמעות דתית, חברתית או חוקית.
יש אנשים שנולדו ב-29 בפברואר. זהו יום שקיים רק בשנה מעוברת (שנה שבה נוסף יום 29 בפברואר, בדרך כלל כל ארבע שנים). בלוח העברי (הלוח המונחה על ידי חודשי ירח) גם יש תאריכים שאינם מופיעים בכל שנה, וזה יוצר הסתבכויות לחישוב יום ההולדת ולמועדי בר-מצווה.
ימי הולדת של דמויות מרכזיות במדינה או בדת מצוינים לעתים כחג לאומי. בחלק ממדינות הרודנות חוגגים את יום הולדת המנהיג כחג רשמי.
יום ההולדת מופיע בספרות ובתרבות, למשל בסיפורים של לואיס קרול וטולקין. יש גם שירים מודרניים העוסקים ביום ההולדת.
המונח "יום הולדת" משובש במילים שונות בשפה המדוברת.
יום הולדת הוא היום בשנה שהיום והחודש זהים ליום שבו נולדת. ביום הזה חוגגים ומודדים כמה שנים יש לך. לפעמים משפחה וחברים עושים מסיבה.
בזמנים רחוקים ראו ביום הולדת של מלך משהו חשוב. גם בסיפורים יש אזכורים לימים כאלה.
בכתבים יש מעט אזכורים ליום הולדת. מקור שקיים הוא יום הולדת פרעה בספר בראשית.
בהיסטוריה של עם ישראל היו אנשים שחגגו יום הולדת. בחלק מהקהילות זה היה יום של ברכה ולימוד.
המנהגים של עוגה ונרות הגיעו מאירופה. בארץ קיבלו את המנהגים במיוחד בגני ילדים.
מספרים שמי שחוגג גיל עגול (כמו 10 או 20) מקבל חגיגה מיוחדת.
השיר המוכר ביותר הוא "יום הולדת שמח". יש גם שירים אחרים לאירוע.
יש אנשים שנולדו ב-29 בפברואר. זהו יום שקיים רק פעם בארבע שנים. אז חוגגים ב-28 בפברואר או ב-1 במרץ. בלוח העברי (הלוח של היהודים) יש תאריכים שלא תמיד חוזרים כל שנה. לכן לפעמים חוגגים יום הולדת בתאריך קצת שונה.
תגובות גולשים