יום הסכינים הארוכות

יום הסכינים הארוכות, שנקרא גם הטבח בספרא (בערבית: مجزرة الصفرا), התרחש ב־7 ביולי 1980 במלחמת האזרחים בלבנון. באירוע זה חיסלו לוחמים של הכוחות הלבנוניים, הנאמנים לבשיר ג'ומייל, את מיליציית הנמרים (מיליציה = כוח מזויין שאינו חלק מהצבא הרגיל).

בשיר ג'ומייל, מפקד הכוחות הלבנוניים, שאף להיות המנהיג הבולט של הנוצרים בלבנון. הוא רצה לאחד את הכוחות הנוצריים ולהפוך את המיליציה שלו לכוח הלוחם העיקרי. בין המניעים היו גם הרצון להשתלט על חמישה נמלים בין ג'בייל לביירות. נמלים אלה שימשו לייבוא נשק, לגביית מסים ולייצוא חשיש, מקור הכנסה חשוב של הנמרים. ג'ומייל כבר הפעיל אלימות בשנים קודמות נגד מיליציות נוצריות מתחרות, למשל מתקפה על בריגדת מרדה ב־1978. בתחילת 1980 היו קרבות בין הנמרים והכוחות על שליטה באזורי הר הלבנון. ב־4 ביולי החל חילופי אש שבו נהרגו 16 איש.

בתקיפה, תחת פיקוד אלי חובייקה, תקפו כ־1,200 לוחמים של הכוחות את עמדות הנמרים במזרח ביירות, בכפר ספרא ובמשרדים על החוף בראביה מארין וטברג'ה. המתקפה תוכננה לשעה 04:00 אך נדחתה ל־10:00 כדי לוודא שדני שמעון, מפקד הנמרים, לא יהיה בבית. ביתו של דני הוצת, אך המשפחה לא נפגעה. בסיס הנמרים בעמשית החזיק תחת מצור רוב היום, ונכבש ונחרב בערב. משרדי החוף נכבשו, ואמצעי לחימה רבים של הנמרים, כולל טנקים, נתפסו.
דיווחים של הנמרים טענו שחלק מהשבויים הושלכו מחלונות בתי מלון וגופות עם סימני התעללות נמצאו בבריכות בבתי המלון.
מספר הנפגעים הוערך בכ־200 איש, כשכחצי מהם אזרחים. ההרוגים מקרב לוחמי הנמרים הוערכו בין 40 ל־80, והכוחות איבדו כ־40 איש. הנמרים שמררו עמידה בחלקים ממזרח ביירות, כולל בזחלה ובעין רומאנה.

לאחר האירוע הפך בשיר ג'ומייל למנהיג הדומיננטי של המחנה הנוצרי עד מותו ב־1982. לוחמי הנמרים הושלבו בכוחות הלבנוניים והפסיקו להיות תחת פיקוד משפחת שמעון. דני שמעון נמלט לצרפת אחרי עימותים נוספים ב־25 באוקטובר, בעת ניסיון להעביר עמדות בעין רומאנה לצבא לבנון. ג'ומייל סיכם עם כמיל שמעון, אביו של דני, שהמשפחה תקבל חלק ממיסי הנמלים בתמורה להכרה בשלטונו. המפלגה הליברלית הלאומית המשיכה לפעול בפוליטיקה. האירועים פגעו באמון הציבורי במיליציות וביחסי האמון בתוך המחנה הנוצרי.

יום הסכינים הארוכות קרה ב־7 ביולי 1980 בלבנון. זה היה חלק ממלחמת האזרחים.

בשיר ג'ומייל רצה להיות המנהיג העיקרי של הנוצרים בלבנון. הוא הוביל קבוצה לוחמת שנקראה הכוחות הלבנוניים. הנמרים היו מיליציה, קבוצת לוחמים שאינה חלק מהצבא. לג'ומייל היו סיבות כלכליות ולוחמתיות לפעול נגדם. הוא רצה לשלוט בנמלים שבין ג'בייל לביירות.

כ־1,200 לוחמים של הכוחות תקפו את הנמרים במזרח ביירות, בכפר ספרא ובמשרדי חוף. ההתקפה נדחתה כדי לוודא שדני שמעון לא בבית. ביתו של דני הוצת, אבל משפחתו לא נפגעה. בסיס הנמרים בעמשית נכבש ונחרב. נשק וטנקים של הנמרים נתפסו. יש דיווחים על פגיעות באנשים ושירותים קשים לבעלי־שבי.
היו כ־200 נפגעים. כמחציתם היו אזרחים. הנמרים איבדו בין 40 ל־80 לוחמים, והכוחות איבדו כ־40.

אחר כך הפך בשיר ג'ומייל למנהיג מרכזי של הנוצרים עד שנפטר ב־1982. חלק מהנמרים הצטרפו לכוחות הלבנוניים. דני שמעון ברח לצרפת לאחר קרבות נוספים. ג'ומייל הסכים שמשפחת שמעון תקבל חלק ממיסי הנמלים, ובכך שמרה על חלק מהמעמד שלה. האירועים פגעו באמון של אנשים במיליציות.