יום-טוב עהרליך

יום-טוב שמחה עהרליך (1914, 1990) היה מלחין, משורר עממי וזמר חסידי ביידיש. נולד בעיירה קוז'נהורודוק וגדל בדויד-הרדוק. הוא היה דור שביעי למשפחת חסידי קרלין-סטולין (תנועה חסידית יהודית). אביו משה היה מוזיקאי ובעל תפילה בחצר קרלין.

במלחמת העולם השנייה, כשהאזור נכבש על ידי הרוסים, הוגלה עהרליך לסמרקנד שבאוזבקיסטן. השהייה שם והשפעות המלחמה הופיעו בשיריו, במיוחד באלבום "חבלי משיח".

לאחר המלחמה עבר לארצות הברית. שם נישא לחנה ונולדו להם חמישה ילדים. בשנת תשמ"ז (1986) עלה לישראל והתיישב בירושלים. הוא נפטר בתמוז תש"ן (1990) מהתקף לב ונקבר בהר הזיתים.


עהרליך ביטא בשיריו געגועים לעיירה היהודית הישנה (השטעטל). הוא גם הוציא לשמצה את נזקי הטכנולוגיה המודרנית, והביע התנגדות לקומוניזם. רעיונות אלה חוזרים בשיריו ובמילותיהם.


עהרליך הוציא את סדרת הקלטות "יידיש נחת", הכוללת 36 תקליטים של שירים רבים שהלחין בעצמו. כל שיריו הם ביידיש (שפה יהודית). הוא ביקש מבנו אלימלך להפיק תקליט בעברית בשם "הלו זאת ירושלים?".

מבחר משיריו הוקלט על ידי זמרים חסידיים מובילים. מרדכי בן-דוד שר חלק מהשירים בתקליט "איך האב געװאַרט". אברהם פריד שר תשעה עשר משיריו בשתי סדרות תקליטים בשם "יידישע אוצרות" וכן בתרגומים לעברית בשם "אוצרות יהודיים". בשנת תש"ע הוציא ירמיה דמן אוסף בשם "עהרליכע ניגונים". בשנת תשפ"ג הוציא לוי פולקוביץ אלבום בשם "א עהרליכן ליד" עם עשרה משירי עהרליך.

שיריו הפכו לנכסי צאן ברזל בעולם שירי היידיש. האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים, שבח את שמחתו והשפעתו במילים חמות.

יום-טוב שמחה עהרליך נולד ב-1914 ונפטר ב-1990. הוא היה מלחין וזמר ביידיש.

נולד בעיירה קטנה בשם קוז'נהורודוק. גדל בדויד-הרדוק. אביו משה היה מוזיקאי.

במלחמת העולם השנייה הגלות לקחה אותו לסמרקנד (עיר באוזבקיסטן). שם חווה הרבה דברים. אלו דברים שהשפיעו על השירים שלו.

אחרי המלחמה עבר לארצות הברית. שם התחתן עם חנה. נולדו להם חמישה ילדים. ב-1986 עלה לישראל וגר בירושלים. הוא מת שם מהתקף לב ונטמן בהר הזיתים.


בשיריו הוא חשב על געגועים לעיירות יהודיות ישנות (שטעטל). הוא גם קילל מעט את המכונות המודרניות. הוא לא אהב את הקומוניזם (שיטה פוליטית).


עהרליך הוציא סדרת קלטות בשם "יידיש נחת". יש שם 36 תקליטים. רוב השירים הולחנו על ידו. כל השירים ביידיש.

כמה זמרים הקליטו את שיריו. אחד מהם הוא מרדכי בן-דוד. גם אברהם פריד שר כמה משיריו. בשנים האחרונות יצאו אלבומים עם שיריו, והם נשארים מוכרים בעולם היידיש.