יונה עטרי

יונה עטרי (4 בדצמבר 1933, 11 במרץ 2019) הייתה זמרת, שחקנית וקומיקאית בולטת בישראל בשנות ה‑50 וה‑60.


נולדה בצנעא שבתימן בשם חממה (יונה בערבית) כבת בכורה במשפחה גדולה. כשהייתה תינוקת, עלתה עם הוריה לארץ והם התיישבו בשכונת שעריים ברחובות. אביה עבד בדוכן ירקות ושימש חזן (מוביל תפילות בבית כנסת), ואמה עבדה בעבודות שונות וסייעה בקליטת עולים.

כשהייתה צעירה, הופסקו לה לימודיה בבית הספר בגיל 10 והיא התחילה לעבוד בבית. בגיל 15 עזבה את הבית ועברה לתל אביב. שם הצטרפה למקהלת בנות שהקים המלחין נחום נרדי.


בשנת 1950 הצטרפה ללהקת הנח"ל והייתה לכוכבת שלה. בין 1951 ל‑1955 למדה משחק בסטודיו הדרמטי של תיאטרון הבימה. לאחר לימודיה שיחקה בהצגות מרכזיות בבימה ובתיאטראות אחרים.

ב‑1958 עזבה את הבימה והצטרפה ללהקת "בצל ירוק". בהצגה המוזיקלית "תל אביב הקטנה" שרה שירים שהפכו ללהיטים, ביניהם "רינה" ו"טיטינה". ב‑1961 הופיעה במופע עם יוסי בנאי ואבנר חזקיהו והשיר הבולט שלה אז היה "המורה לזמרה".

ב‑1964 כיכבה במחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" כנעמה, וזכתה להצלחה גדולה. שירי המחזה הפכו לקלאסיקה, והמחזה עלה שוב בהפקות מאוחרות יותר.

במהלך שנות ה‑60 וה‑70 המשיכה להופיע במופעים מוזיקליים וריוויואים, ולחזור על דמויות מצליחות. ב‑1982 שיחזרה את דמותה במחזה השני של "שלמה המלך ושלמי הסנדלר".

בין 1983 ל‑1987 הופיעה בסדרת הטלוויזיה לילדים "רחוב סומסום" בתפקיד השכנה יונה. הופיעה גם בקולנוע, בין השאר בסרטים "השכונה שלנו" (1968) ו"צדק מוחלט" (1998), שבו גילמה אם בקשר לפרשת ילדי תימן הנעדרים.

הופעתה האחרונה הייתה ב‑2015, במופע לכבוד יום הולדתו ה‑80 של אילי גורליצקי. אף שהייתה חולה אז, עלתה לבמה והקהל קם להתרפקות והערכה.


ב‑1960 נישאה לאורי יפה, איש חיל האוויר וקברניט אל על. היו להם בן ובת. בעלה נפטר ב‑2012.

ב‑11 במרץ 2019 נפטרה בגיל 85, לאחר מאבק במחלת אלצהיימר (מחלה שפוגעת בזיכרון). ביום למחרת הוצב ארונה בתיאטרון הקאמרי והיא נקברה בבית העלמין ירקון.


עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתה ברחוב יוסף פעמוני 4 בשיכון בבלי.

יונה עטרי (1933, 2019) הייתה זמרת ושחקנית ידועה בישראל.


נולדה בצנעא שבתימן ושמה היה חממה. כשהייתה תינוקת עלתה עם משפחתה לישראל. גדלה ברחובות. אביה עבד בדוכן ירקות והיה חזן (מוביל תפילות). בגיל צעיר הודרה ממחצית הלימודים והחלה לעבוד.


ב־1950 הצטרפה ללהקת הנח"ל והפכה לכוכבת. היא למדה משחק בתיאטרון הבימה ושיחקה שם.

בשנות ה־50 וה־60 שרה שירים שהפכו ללהיטים, כמו "רינה" ו"טיטינה". ב־1964 שיחקה במחזמר מוצלח בשם "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" ותפקידה נזכר עד היום.

בשנות ה־80 הופיעה בתוכנית הילדים "רחוב סומסום" בתפקיד השכנה יונה. בנוסף שיחקה בשני סרטים בולטים.

הופעתה האחרונה הייתה ב־2015, כשהעלו אותה לבמה למרות שהיא כבר הייתה חולה.


נישאה לאורי יפה בשנת 1960. היו להם שני ילדים.

ב־2019 היא נפטרה אחרי שהייתה חולה במחלה שפוגעת בזיכרון, שנקראת אלצהיימר.


תל אביב הנציחה אותה עם לוחית זיכרון בפתח ביתה.