יוסף גלזמן

יוסף גלזמן (1.1.1908, 9.10.1943) היה איש בית"ר ומנהיג פרטיזנים בגטו וילנה בתקופת השואה.

נולד באליטוס שבדרום ליטא וחונך ברוח דתית‑לאומית. הצטרף לצעירות בית"ר (תנועת נוער ציונית‑לאומית) ולבש כבר לפני המלחמה תפקידים מנהיגותיים. ב‑1938 מונה לנציב בית"ר בליטא.

בימי השלטון הסובייטי ירד למחתרת (קבוצת מחתרת שפועלת בסתר). ניהל קשרים בין וילנה וקובנה וניסה להקים תאי אצ"ל (תאי ארגון צבאי ציוני). גם סייע בארגון העלאת עולים לארץ.

כשכבשו הגרמנים את ליטא הוא שב אל גטו וילנה ועמד בקשר עם בית"ר. בחורף 1941, 1942 קיבץ נציגים פוליטיים בחדרו, ובינואר 1942 הם הקימו את "פ.פ.או" (FPO, ארגון פרטיזנים מאוחד). שמו התת‑קרבי היה "אברהם".

קיבל תפקידים רשמיים בגטו, כולל סגן במשטרת הגטו וראש מחלקת הדיור. תפקידים אלה שימשו לו להפעלת קורסים צבאיים, להקמת מודיעין ולרכישת נשק לחברים.

נעצר כמה פעמים על ידי היודנראט (נהגת הגטו) ונשלח למחנות עבודה, אך שוחרר בלחץ המחתרת וחזר לפעילות. בקיץ 1943 יצא עם קבוצת פרטיזנים ליערות נארוץ' והיה ממייסדי גדוד "נקמה". ב‑9.10.1943 הוא ויותר חלק מאנשיו נהרגו בעת התקפה גרמנית.

דואר ישראל הוציא גליונית זיכרון עם דיוקנו ב‑1983.

יוסף גלזמן (1908, 1943) היה לוחם ומנהיג יהודי בגטו וילנה.

נולד בעיירה אליטוס בליטא. הצטרף לבית"ר. בית"ר היא תנועת נוער ציונית.

כשהאויבים אסרו פעילות ציונית, גלזמן עבד בסתר עם חברים. הם רצו להגן על האנשים ולעזור לעזוב לארץ.

בחורף 1942 הקים עם אחרים ארגון שנקרא FPO. זהו ארגון פרטיזנים מאוחד. פרטיזנים הם לוחמים שנלחמים מהיער.

גלזמן עבד גם בתפקידים רשמיים בגטו כדי לעזור למחתרת. אסרו אותו כמה פעמים, והוא הצליח לחזור לעזור שוב.

בקיץ 1943 יצא עם חברים ליערות נארוץ'. שם הקימו גדוד שנקרא "נקמה". ב‑9.10.1943 הם הותקפו והוא נהרג.

בשנת 1983 הופיעה גליונית זיכרון עם תמונתו.