יוסף מוקיר שבת (המכונה גם יוסף מכבד שבתות) מוזכר פעם אחת בתלמוד הבבלי. הסיפור משמש דוגמה לכיבוד השבת ולשכר שמגיע להם מן השמים.
בעיירה גר יהודי בשם יוסף, שהיה ידוע בכך שמכבד ומענג את השבת. לצידו גר נכרי־עשיר (נכרי = אדם שאינו יהודי). הנכרי נשאל על ידי חוזים בכוכבים (חוזים בכוכבים = מומחים שחזו עתידות) אם רכושו ייפול ליד יוסף. הם חזו שכן. הנכרי פעל מתוך חשש, מכר את כל רכושו וקנה מרגלית יקרה ותפר אותה בכובעו. רוח הוצאה את הכובע אל הנהר, דג גדול בלע את הכובע.
כמה ימים אחרי כן דג זה נלכד והובא לשוק ביום שישי בצהריים. משום שיוסף היה רגיל לקנות דג לכבוד השבת, הביאו הדייגים את הדג אליו. יוסף קנה את הדג, חיתך אותו ומצא בתוכו את המרגלית. אחר כך מכר את המרגלית בעבור סכום גדול והפך לעשיר. המסר שבסיפור הוא: מי שמכבד את השבת זוכה לשכר, לפעמים אף מעבר לצפוי.
בתלמוד נרשם שערכו של היהלום שווה ל־13 עליות דינרי זהב. דינר הוא מטבע זהב עתיק; "עליות" מתוארת כמידה או כלי לאחסון. רש"י הסביר שיתכן שהגמרא נוקטת בלשון גוזמה כדי להמחיש את גודל השכר. פרשנים אחרים טענו שבאמת מדובר בכמות רבה מאד של דינרים. בתוספות נאמר ש'עליות' יכולות להיות שם של כלי, ולא הכוונה לחדר מלא.
מסורת מהמאה ה־14 (רשימת אילן א' מהגניזה הקהירית) מקשרת מקום בשם קיומיה ליד צפת לקבר של ר' יוסי מוקירשבי. מאוחר יותר הועתק הקבר לעתים לרבי יוסי דמן יוקרת עקב דמיון השמות. לא ברור איזו מסורת קדומה יותר.
הסיפור הפך לקלאסיקה בספרות הילדים ובשירה. היו לו עיבודים רבים שבהם נוספו פרטים דרמטיים, כמו יוסף העני שחוסך בשבוע כולו בשביל השבת, או הגרסאות שבהן אשתו של יוסף מוצאת את היהלום. בשנים ה־2000 יצא סרט חרדי בשם "אין לאן לברוח" העוסק בסיפור. בכל העיבודים נשמר הרעיון המרכזי: כיבוד השבת מוביל לשכר ניכר.
יוסף מוקיר שבת הוא דמות מהתלמוד. הוא כיבד מאוד את השבת.
שכן נכרי ועשיר שמע שחוזים בכוכבים אמרו שרכושו יעבור ליד יוסף. הנכרי קנה פנינה (מרגלית) יקרה ותפר אותה בכובע. רוח הפילה את הכובע לנהר. דג גדול בלע את הכובע.
הדג נלכד בים והובא לשוק יום שישי. הביאו אותו ליוסף, כי הוא קנה דג לכבוד השבת. יוסף קנה את הדג ופתח אותו. בפנים הוא מצא את המרגלית. הוא מכר אותה ועשה הון. המוסר: מי שמכבד את השבת זוכה לקבל ברכה.
בתלמוד כתוב שהמרגלית שווה הרבה מאוד דינרים. דינר = מטבע זהב ישן. פרשנים חילקו דעות אם זה ערך אמיתי או הגזמה.
הסיפור אומן בהרבה ספרים ושירים. יש גם עיבודים שבהם שינו פרטים קטנים. בשנות ה־2000 יצא סרט שעוסק בסיפור.
תגובות גולשים