יוסף (יאשע) ריבלין נולד בירושלים ב-18 בדצמבר 1836. למד בישיבת עץ חיים. בשנת 1855 נישא לשרה ציפה גולדשמיד. בגיל כעשרים, ב-1857, ייסד את החברה "בוני ירושלים" שמטרתה לבנות בתים מחוץ לחומות העיר העתיקה. פרסם מאמרים בעיתונות לתמיכה בבניין וביישוב ירושלים.
ריבלין הנהיג שנים רבות את ועד הכללי כנסת ישראל, שאיחד את קהילות האשכנזים בעיר. הוא היה מעורב בהקמת שכונות יהודיות רבות מחוץ לחומות. בין השכונות החשובות שקשורות בשמו: נחלת שבעה, מאה שערים, שכונת בית דוד, זיכרון טוביה ושערי צדק. תושבים כינו אותו ביידיש "ר' יאשע дер שטעטלאך-מאכער", בונה השכונות.
עבור ריבלין הבנייה מחוץ לחומות הייתה מעשה מעשי ורוחני גם יחד. מבחינה מעשית הוא רצה להקל על העומס והדירות היקרות בתוך החומות. מבחינה דתית ראה בכך קיום מצוות הרחבה וקירוב המשיח. הוא כתב מאות שירים בהם שילב רעיונות קבליים (מכוונים לרעיונות מיסטיים יהודיים) כדי להצדיק ולהסביר את מעשיו. בחלק משיריו יש פרפרזות על מזמורים ושמות.
ריבלין נדד במשך שנים בין השכונות שהקים. לאחר وفاة אשתו הראשונה נישא בשנית ונולדו לו עוד ילדים, ביניהם שלמה זלמן ריבלין שהיה חזן ומורה לחזנות. משפחתו סבלה כלכלית רבות. ריבלין ניהל כספי ציבור והקפיד שהם יהיו לשימוש הציבור בלבד. בשנת 1896 נפטר ונותר אתו ילדיו בחוסר כל. רבים ספדו לו לאחר מותו. שמו הונצח ברחוב בנחלת שבעה, למרות שבחייו התעקש שלא יקראו מקומות על שמו.
ריבלין כתב מאות שירים ופזמונים בעלת אופי דתי ומיסטי. צאצאיו אספו והוציאו את השירים בספר "ברית אבות בסערת אליהו". השירים מתארים את פועלם של תומכי הגר"א ולעיתים מציעים תוכניות ברורות להתחלת הגאולה (אתחלתא דגאולה, שלב התחלה בתהליך התשובה והגאולה). ב-1966 ראה אור גם קובץ ממאמריו בשם "מגילת יוסף".
יוסף (יאשע) ריבלין נולד בירושלים ב-1836. הוא למד בישיבה ונשא אישה ב-1855. ב-1857 הקים חברה שנקראה "בוני ירושלים". החברה בנתה בתים מחוץ לחומות העיר.
ריבלין עזר להקים שכונות רבות. בין השכונות: נחלת שבעה, מאה שערים ושערי צדק. אנשים קראו לו בבדיחות בשם יידיש שפירושו "הבונה".
ריבלין רצה להקל על העומס בעיר. דירות בתוך החומות היו צפופות ויקרות. הוא גם הרגיש שזה מעשה טוב לפי אמונתו. הוא כתב הרבה שירים עם רעיונות קבליים. קבליים פירושו: רעיונות סודיים במסורת היהודית.
הרבה שנים הוא עבר לגור בשכונות שהוא הקים. למשפחתו היו קשיים כלכליים. אחרי מותו ב-1896 נותרו בני המשפחה עניים. העיר נתנה שם רחוב על שמו בנחלת שבעה.
ריבלין כתב מאות שירים. צאצאיו הוציאו אותם בספר שנקרא "ברית אבות בסערת אליהו". בשנת 1966 יצא גם ספר בשם "מגילת יוסף" עם מאמרים שלו.