יוסף שאול נתנזון

רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (1810, 1875) היה רבה של למברג ומן הפוסקים הבולטים בגליציה. פוסק פירושו מי שמחליט בענייני הלכה. הוא התפרסם גם כמחבר שו"ת, סדרת תשובות על שאלות הלכתיות.
נולד בברז'אן בגליציה ולפני נישואיו עבר להתגורר בלמברג וללמוד עם קרוביו. בשנת 1857 מונה לרבה של העיר. בתפקידו עסק גם במעשי חסד: ייסד בית תבשיל בעירו ואכל לפעמים עם העניים. הוא לא קיבל משכורת מהקהילה, כי היה לו הון פרטי.
בשנות ה-60 של המאה ה-19 היה מעורב בשני מולטיבלים חשובים. תחילה בחן מכונת הכנת מצות ונתן לה הכשר לפסח, מה שגרר מחלוקת גדולה על כשרות מצות המכונה. אחר כך טיפל בפרשת תקיפות מיניות שביצע מלמד לתלמידיו הקטנים. הוא דרש להעביר את המלמד מתפקידו אף ללא שני עדים כשרים, ופסקיו נחשבים בסיסיים בעיסוק המשפטי וההלכתי בנושא קבלת עדויות של צעירים.
הרב נתנזון כתב רבות: סדרת התשובות "שואל ומשיב" בשישה כרכים מוצקים נחשבת לעבודת סמכות. הוא גם חיבר פירושים לתנ"ך ולשולחן ערוך ונתן כ־300 הסכמות לספרים שונים. בין פסקיו המפורסמים: היתר לשימוש ב"שעון שבת", מכשיר שמדליק נר באופן אוטומטי בשבת, והרשאה להדלקת אש ביום טוב באמצעות גפרור.
למרות שלא היה חסידי, שמר על יחסים טובים עם ראשי החסידות והסכים על פרסומים חסידיים. נפטר בליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875, ולא השאיר צאצאים.

נוספו הגהות רבות שלו לספרים אחרים. הוא חיבר בין היתר את שו"ת "שואל ומשיב" ומשלים פירושים ושיעורים על ש״ס ושולחן ערוך.

רבי יוסף שאול נתנזון (1810, 1875) היה רבה של העיר למברג. רבה = הרב הראשי של העיר.
הוא כתב ספרים של תשובות לשאלות הלכה. שו"ת = ספר שאלות ותשובות על הלכה.
הוא הקים בית תבשיל ועזר לעניים. לפעמים גם אכל שם עם העניים.
הוא בדק מכונת הכנת מצות ונתן לה אישור. זה עורר מחלוקת על מצות המכונה.
טיפל במקרה של מלמד שהאשים תלמידים בהתנהגות רעה. דרש להעביר את המלמד מתפקידו.
הוא איפשר להשתמש ב"שעון שבת", מכשיר שמדליק נר בשבת בלי להדליק ידנית.
כתב עוד ספרים ונתן הרבה הסכמות לספרים אחרים.
נפטר ב-1875 ולא הותיר ילדים.

הכי ידוע בזכות שו"ת "שואל ומשיב" ובספרי פירוש ותשובות נוספים.