יחזקאל סהר

יחזקאל סהר (סחרוב; 10.1.1907, 28.9.1998) היה המפכ"ל הראשון של משטרת ישראל, בתפקיד בין 1948 ל‑1958.


נולד בירושלים למשפחה מקומית. למד בשנות ה‑30 בבית הספר לכלכלה של לונדון (London School of Economics), אך לא סיים את הלימודים כי גויס לפעילות רכישת נשק לארץ, באירופה.

בין 1936 ל‑1940 שימש כמזכירו של חיים ויצמן. בשנים 1941, 1946 שירת בצבא הבריטי כמפקד פלוגת תובלה, בדרגת מייג'ור (מייג'ור היא דרגת קצין בכירה). לחם בצפון אפריקה ובקרב אל‑עלמיין, והשתתף בפלישות לאיטליה ולאוסטריה. בתפקידו סייע בארגון עליית ניצולי מחנות הריכוז לארץ.

לאחר השחרור עבד במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית עד 1947. דוד בן‑גוריון הטיל עליו לתכנן את הקמת משטרת ישראל. ב‑14 במאי 1948 מונה למפקח הכללי הראשון של המשטרה. בעקבות בקשת בן‑גוריון העביר את שמו מעמדה סחרוב ליחזקאל סהר.

במהלך כהונתו נקבעה מדיניות המשטרה ומסגרות הפעולה הבסיסיות שלה, רבות מהן נשארו רלוונטיות עד היום. כיהן כמפכ"ל עד מאי 1958. כמחווה פרידה ניטע "יער יחזקאל סהר" שכלל 10,000 עצים; שוטרים תרמו והסהר עצמו שילם חלק מהכסף.

לאחר מכן מונה לשגריר ישראל באוסטריה, תפקיד שמילא עד 1960. מאוחר יותר היה מעורב במשפט דיבה שהגיש עמוס בן‑גוריון; עדותו ספגה ביקורת מבית המשפט העליון. הוא חזר ארצה, הועמד לדין באשמת עדות שקר (עדות שקר היא מתן עדות שקרית בבית משפט), הורשע ונגזרו עליו קנס ומאסר על תנאי. באוקטובר 1968 חלה עליו חנינה נשיאותית של זלמן שזר (חנינה היא ביטול עונש).

לאחר מכן פנה לעסקים. לאחר מלחמת ששת הימים עסק בתיווך קרקעות ביהודה ושומרון. היה אספן אמנות ויודאיקה ותמך באמנים ישראלים. יזם את הקמת מוזיאון של הצייר היהודי‑צרפתי מאנה כץ בחיפה. בנוסף היה גם זמר והוציא מספר שירים.

נשא את דינה לבית גינזבורג, והיה אב לשלושה בנים. בינואר 2002 נקרא על שמו המטה הארצי של משטרת ישראל בירושלים.

יחזקאל סהר (1907, 1998) היה המפכ"ל הראשון של משטרת ישראל. המפכ"ל הוא ראש המשטרה.


נולד בירושלים. למד בלונדון, אבל עזב כדי לעזור ברכישת נשק לארץ.

במלחמה שלחם בצבא הבריטי. הוא היה מפקד של יחידה לתובלה. הוא עזר להביא ניצולים ממחנות לריכוז לארץ.

לפני הקמת המדינה עבד במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. ב‑14 במאי 1948 מונה לראש המשטרה. הוא שינה את שמו מסחרוב לסהר.

בתפקידו בנה את עיצוב המשטרה ונשאר בו עד 1958. כמתנת פרידה נטעו יער של 10,000 עצים.

לאחר מכן היה שגריר באוסטריה עד 1960. הוא נכנס למשפט על עדות שקר (עדות שקר פירושה לשקר בבית משפט). מאוחר יותר זכה בחנינה, שזה ביטול העונש.

אחרי זה עסק בעסקי קרקעות. אהב לאסוף אמנות וחפצי יודאיקה. עזר להקים מוזיאון בחיפה של הצייר מאנה כץ. הוא גם שר והוציא כמה שירים.

נשוי לדינה והיו להם שלושה בנים. בשנת 2002 קראו על שמו את המטה הארצי של המשטרה בירושלים.