ייעוץ חינוכי

הייעוץ החינוכי הוא שירות מקצועי בתוך בית־הספר שמטרתו לקדם את התפקוד והרווחה הנפשית של תלמידים וצוותי חינוך. השירות מתאים את עבודתו למציאות משתנה ומקדם התפתחות נפשית, חברתית, לימודית ומקצועית.

המקצוע הופיע לראשונה בארצות־הברית בתחילת המאה ה-20. המייסד המוכר הוא פרנק פרסונס, שנחשב לאבי ההדרכה והייעוץ. בהתחלה המיקוד היה בהכוונה תעסוקתית, עזרה לבחירת מקצוע. בהמשך התרחב התפקיד וכלל גם ליווי רגשי וחברתי.

הייעוץ החינוכי הוא חלק ממערך העזרה בבתי ספר. עוצמתו והדמות שלו משתנות עם הזמן. כיום התפיסה הבסיסית היא מניעתית, כלומר זיהוי מוקדם של קשיים וחיזוק החוסן הנפשי של התלמידים.

השירות פרוס במטה, במחוזות, ביישובים ובמוסדות החינוך. השירות שייך לשירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י) ומספק תמיכה רגשית וטיפולית לתלמידים, וכן סיוע לצוותים ולהורים. שירותי הייעוץ ניתנים לגילאי 3, 18 בחינוך הרגיל ולגילאי 3, 21 בחינוך המיוחד.
ההגדרה הרשמית לממלא תפקיד היא מורה יועץ. תנאי ההעסקה וכפיפות מקצועית נקבעים על פי שפ"י וחוזרי משרד החינוך. יועצים הם עובדי הוראה, ולפחות שליש ממשרתם מוקדש להוראה רגילה. המשרת ייעוץ מותאמת לפי שעות ולא לפי תקנים קבועים.

הייעוץ מתמקד במספר תחומים מרכזיים ועוסק בעבודה עם תלמידים, מורים והורים. תפקידיו כוללים בניית צוות בית־ספר, פיתוח תוכניות התערבות ומניעה, ייעוץ פרטני וקבוצתי, וזיהוי ילדים ובני נוער בסיכון. היועץ גם מוביל עבודת אקלים בית־ספרי במשותף עם הפסיכולוג ומקדם מניעת אלימות.

צוות רב־מקצועי: לפי תיקון לחוק חינוך מיוחד משנת 2002, בכל בית־ספר יש להקים ועדת שילוב לילדים עם צרכים מיוחדים, שאחד מחבריה יהיה יועץ חינוכי או פסיכולוג חינוכי. ב-2018 שונו שמות הוועדות להרכב רב־מקצועי, אך תפקיד היועץ נשאר.

תוכנית כישורי חיים ולמידה חברתית־רגשית (SEL): היועץ מוביל את הליווי וההדרכה של מורים בתוכניות אלו ומשתתף בתכנון וביישום בבית־הספר.

מאז 2001 פועל מערך ייעוץ לגני ילדים. העבודה מותאמת לגיל הרך וממוקדת בפיתוח אקלים בטוח, בהכשרת הגננת לזהות מצוקה ובהתמודדות עם משברים. בינתיים היקף השירות קטן והמשרות מוגבלות לשעות בודדות.

שירותי ייעוץ אינם זמינים במוסדות הפטורים ובמוסדות תרבותיים מיוחדים. מספר היועצים בחינוך החרדי נמוך באופן משמעותי: מחקר משנת 2018 מצא כי רק כ-10% מהיועצים מועסקים במגזר זה, אף על פי שהמגזר מהווה כ-20% ממערכת החינוך. בסקר נוסף נמצא שרק במחצית מבתי הספר היסודיים החרדיים יש יועץ או פסיכולוג.

התפקיד של היועצים אינו מעוגן בחקיקה ראשית, אלא ברובו בחוזרי מנכ"ל ישנים. בחוזר מנכ"ל משנת 2002 נקבעו דרישות סף לרישיון קבוע: תואר שני בייעוץ חינוכי, תעודת הוראה וניסיון של שנתיים עם המלצות. סטודנט בשנת הלימודים השנייה לתואר שני במוסד מוכר עם תעודת הוראה יכול לקבל רישיון זמני לתקופה של שלוש שנים. דו"חות מבקר המדינה מצביעים על חוסר התאמה בין עומס העבודה לשעות הייעוץ, ובגני הילדים יש חוסר הלימה בין מספר הגנים לשעות הייעוץ.

לפי החזון, מודל העבודה מציע מספר תחומי פעילות מקצועיים. מצופה מיועצים להפגין מנהיגות, גישה פרואקטיבית, לקדם הישגים לימודיים, לפעול למען צדק חברתי ולשנות נורמות ומבנים חברתיים לקידום רווחת כל סביבת בית־הספר.

הייעוץ החינוכי הוא עזרה מקצועית בבית־הספר. היועץ עוזר לתלמידים ולמורים להרגיש בטוחים וללמוד טוב יותר.

הרעיון התחיל בארצות־הברית בתחילת המאה ה-20. פרנק פרסונס עזר לתלמידים לבחור מקצוע. אחר כך הוסיפו גם תמיכה רגשית.

מכינים יועצים בישראל מאז שנות ה-70. השירות פועל בכל הארץ ברמות שונות. יועצים עובדים עם ילדים בני 3, 18 בחינוך הרגיל. בחינוך המיוחד הם עובדים עד גיל 21. התפקיד הרשמי נקרא מורה יועץ. יועצים גם מלמדים חלק מזמנם.

היועץ עובד עם תלמידים, מורים והורים. הוא בונה תוכניות למניעת בעיות ועוזר לתלמידים בסיכון. היועץ עובד עם צוותים ומפתח אקלים בטוח בבית־הספר.

מאז 2001 יש ייעוץ גם בגני ילדים. היועצים מעצבים סביבה בטוחה ומלמדים גננות לזהות ילדים במצוקה. השירות בגנים עדיין קטן ויש מעט שעות.

בחינוך החרדי יש פחות יועצים מאשר בשאר מערכת החינוך. מחקר מצא שיש חוסר שירותים בבתי־ספר רבים.

התפקיד לא מעוגן בחקיקה מלאה. בחוזר משרד החינוך משנת 2002 נקבעו דרישות: תואר שני בייעוץ חינוכי, תעודת הוראה וניסיון של שנתיים. לסטודנטים בשנה השנייה אפשר רישיון זמני לשלוש שנים.

היועצים מצופים לפעול בהנהגה, להיות פרואקטיביים, לעזור להצלחה בלימודים ולהתאים את בית־הספר לטובת כולם.