במהלך שנות השישים בארצות הברית צמחה תנועת הנגד של ה"היפים" או "ילדי הפרחים". הם התנגדו לנורמות החברתיות והפוליטיות ורצו חיים שמדגישים שלום, שוויון, אהבה וטבע. רבים מהם נטו להיות צמחוניים ודאגו לסביבה. הם גם ניסו סמים פסיכדליים, כמו LSD, סם שמשנה תחושתיות ותפיסה, כדי להרחיב את התודעה.
ה= לידת התנועה ורעיונותיה =
שורשי התנועה הושפעו מתנועות נוער אירופאיות של סוף המאה ה-19, כמו ואנדרפוגל בגרמניה. הדור החדש שהלך בעקבות הבייבי בום דחה צרכנות והשגים חומריים וחיפש משמעות דרך מיסטיקה, אמנות ושיבה לטבע. המלחמה בוייטנאם העמיקה את המחאה: צעירים סירבו להילחם ותמכו בפציפיזם, ושירי הרוק והפולק הפכו לכלי ביטוי מרכזי.
היפים הקימו קומונות, קהילות חיות-שותפות, וקיבלו אנשים מכל הדתות והגזעים. הם מרדו לעתים בשיטות ההורות והחברה שהכירו. דמויות משפיעות בעידן כוללות בין היתר את בוב דילן, ג'ון לנון, ג'ימי הנדריקס ומרטין לותר קינג.
שנת 1967 נודעה כ"קיץ של אהבה" בסן פרנסיסקו. צעירים רבים זרמו לאזור הייט-אשבורי וחגגו חופש, אהבה, מוזיקה ושאיפת חיים שקטים יותר. אירועי פארק כמו זה שבגולדן גייט ב-14 בינואר חזתו ליצירת הקהילה הזו.
בשנת 1969 הגיעה התנועה לשיא בפסטיבל וודסטוק. מאות אלפי בני אדם באו לשמוע מוזיקה ולדרוש שלום נגד מלחמת וייטנאם. הפסטיבל נמשך שלושה ימים, והיה שם שילוב של הופעות, מסרים פוליטיים ושימוש בחומרים משני תודעה כמו מריחואנה ו-LSD.
בשנות השבעים התנועה התפוגגה בהדרגה כשהחברים התבגרו. עם זאת, ערכיה לא נעלמו: פציפיזם, שימור הטבע וסובלנות נשארו חלק מהדיון הציבורי.
בחלק מהמקרים רעיונות היפים הוטמעו בתרבות הרחבה, ולעתים אף אומצו כשגרה צרכנית בשנות השמונים. אבל העקרונות של אהבה לטבע ולזולת נשארו נוכחים במיעוטים ובחלק מהנורמות המערביות.
ההיפים, שנקראו גם "ילדי הפרחים", היו קבוצת צעירים בארצות הברית בשנות השישים. הם רצו שלום, אהבה וחיים קרובים לטבע. הם אהבו מוזיקה, אמנות וחיים פשוטים.
הרעיון הושפע מתנועות ישנות מאירופה. צעירים מהדור החדש דחו צרכנות ורצו לחיות אחרת. הם הופיעו בקומונות, שהן קבוצות שאנשים גרים בהן ביחד ומשתפים דברים.
היפים למדו לשים שלום במקום מלחמה. הרבה מהם היו נגד מלחמת וייטנאם. חלקם ניסו חומרים ששינו את התחושות, כמו LSD, סם שמשנה חושים.
בשנת 1967 צעירים רבים הופיעו בסן פרנסיסקו. הם שרו, רקדו וחיו יחד בהייט-אשבורי. זו הייתה תקופה של שמחה ורצון לשינוי.
ב-1969 נערך וודסטוק, פסטיבל גדול של מוזיקה. רבים הגיעו כדי לשמוע שירים ולדרוש שלום. במצעדים כאלה אנשים הרגישו שהם חלק ממשהו גדול.
בשנות השבעים רבים מההיפים התבגרו והתנועה נחלשה. עדיין יש אנשים שממשיכים לאהוב טבע, סובלנות ושלום, כמו ההיפים של פעם.