ים ברינג

ים ברינג הוא ים שולי (חלק מהאוקיינוס שנמצא ליד יבשה) בצפון האוקיינוס השקט.
הוא גובל באלסקה במזרח, בסיביר ובחצי האי קמצ'טקה ברוסיה במערב, ובאיי האלאוטיים בדרום.
מצפון מחבר מצר ברינג את הים לאוקיינוס הקרח הצפוני ומפריד בין אלסקה לסיביר; רוחבו כ-80 ק"מ.
שטחו של הים כ־2 מיליון קמ"ר. שמו ניתן לו על שם יורד הים הדני ויטוס ברינג, שחקר את האזור ב-1728.

אוכלוסיית הדגה בים שגשגה במשך שנים ומשכה דייגים מארצות רבות, בעיקר מארצות הברית, רוסיה ויפן.
בשנת 1989 הוציאו הדייגים כ-1.5 מיליון טון דגים. בתוך שלוש שנים כמות השלל צנחה ל־11,000 טון בלבד, נפילה של כ-99%.
הסיבות לכלכלה זו כללו שיטות מתקדמות לאיתור להקות דגים, אוניות קירור ענקיות ושווקים תובעניים, שגרמו לדילול קשה של המלאי.
בים נמצאים יותר מ־80 מיני לווייתנים ודולפינים; אלה יונקים ימיים, ולא דגים.
בנתיב הצפון-מערבי, במצר ברינג הסמוך לחוף אלסקה, שטים בעיקר שני מינים: הבלוגה ולווייתן הקשת.

ים ברינג הוא חלק מהאוקיינוס השקט שנמצא בצפון.
ים שולי, חלק מהאוקיינוס שנמצא ליד היבשה.
ממזרח נמצאת אלסקה. ממערב נמצאת רוסיה וקמצ'טקה.
מצפון יש את מצר ברינג, מעבר מים צר שמחבר לאוקיינוס הקרח הצפוני.
השטח בערך 2 מיליון קמ"ר. הים נקרא על שם ויטוס ברינג. הוא הגיע לשם ב-1728.

פעם היו בים הרבה דגים, ודייגים ממדינות שונות בואו לתפוס אותם.
בשנת 1989 דגו שם 1.5 מיליון טון דגים. שלוש שנים אחר כך נשארו רק 11 אלף טון.
שיטות דיג חדשות וספינות קירור גדולות לקחו יותר מדי דגים.
יש בים מעל 80 סוגי לווייתנים ודולפינים. אלה יונקים ימיים, ולא דגים.
במצר ברינג שוחים בעיקר שני סוגים של לווייתנים: הבלוגה ולווייתן הקשת.