ים טתיס

וגונדוונה בתור הטריאס, לפני 200 מיליון שנה.

לפי תורת טקטוניקת הלוחות, תיאוריה שמסבירה תזוזת לוחות קרום כדור הארץ, ים טתיס היה אוקיינוס גדול שהפריד בין אוראסיה בצפון לגונדוונה בדרום, בצדו המזרחי של העולם העתיק. הים הופיע אחרי שבירת פנגיאה, היבשת הקדומה שהתפצלה בזמן היורה.

עם הזמן הלוחות המשיכו לזוז. האירופה, אפריקה וחצי האי ערב התקרבו זו לזו, והים טתיס כמעט נעלם. השריד הבולט שלו היום הוא הים התיכון. יש חוקרים שמחשיבים גם את הים השחור והים הכספי כשרידי טתיס.

השם "טתיס" הגיע מהטיטאנית טתיס במיתולוגיה היוונית, אלת מים ואחותו של אוקיינוס.

בארץ ישראל היו שכבות שקועות של ים טתיס. הים כיסה את האזור, נסוג והשתנה פעמים רבות. כתוצאה נוצרו שכבות של חול וגיר (גיר = סלע משקע שנוצר מחומרים ימיים). השכבות האלה אפשרו היווצרות מכתשי סחיפה, כמו מכתש רמון, המכתש הקטן והמכתש הגדול.

עדויות נוספות הן מאובנים ימיים שנמצאו בנגב ובמצוק רמים בהרי נפתלי. מאובנים אלה מראים שאזור זה היה פעם תחת מים של ים טתיס.

וגונדוונה בתור הטריאס, לפני 200 מיליון שנה.

ים טתיס היה אוקיינוס ישן. אוקיינוס = ים גדול מאוד. הוא הפריד בין אוראסיה בצפון לגונדוונה בדרום.

לאט־לאט היבשות זזו. היום נשאר בעיקר הים התיכון מהים הזה. יש מי שאומרים שגם הים השחור והים הכספי נשארו ממנו.

הים נקרא על שם טתיס, פרסונה ממיתולוגיה. מיתולוגיה = סיפורים עתיקים על אלים.

פעם ארץ ישראל הייתה מכוסה במים של ים טתיס. המים נסוגו וחזרו כמה פעמים. נוצרו שכבות של חול וסלע.

מהשכבות האלה נוצרו מכתשים כמו מכתש רמון. במקומות אלה מצאו גם מאובנים ימיים בנגב ובמצוק רמים.