ימימה אביטל

ימימה אביטל נולדה בקזבלנקה ביולי 1929 ונפטרה בבאר שבע ב-1999. היא עלתה לישראל ב-1949 והתיישבה בבאר שבע. עבדה כמורה בבית ספר יסודי. ב-1951 נישאה לאליעזר אביטל; לזוג נולדו בן ובת. לאחר מות בעלה ב-1968 עברה לתל אביב.

למדה ספרות צרפתית באוניברסיטת בן‑גוריון וסיימה תואר ראשון. המשיכה בלימודי פסיכולוגיה לתואר שני באוניברסיטת תל‑אביב. בסוף שנות ה-80 החלה לתת טיפולים דמויי-הילינג (טיפולים המיועדים להקל ולהשפיע על רגש ומצב פנימי) בביתה בשדרות רוטשילד. ב-1987 ייסדה את "מכון מעיין" להפצת תורתה, וב-1990 העבירה את המכון לבית פרטי בהרצליה. לאחר מותה נוהל המכון על ידי בנה ישי אביטל והמזכירה שלה, עידית סרנה.

אביטל הציגה עצמה כצינור שמעביר מידע ולא כדמות להערצה. היא נמנעה מתצלומים, לא חשפה פרטים אישיים, ולעתים העבירה שיעורים כשהיא מרוחקת מעיני תלמידיה. היא הסבירה שזה כדי למנוע תלות בדמותה ולעודד עבודה פנימית. נפטרה ב-1999 ונקברה בבית העלמין החדש בבאר שבע.

תורתה משלבת רעיונות מהפסיכולוגיה וקבלה (קבלה, מיסטיקה ותפיסות רוחניות ביהדות). היא מדגישה שני מצבים: עומס רגשי וסגירות, מול מצב חופשי שמוביל להתקרבות למהות של האדם, לטוב ולשמחה. היא פיתחה כלים מעשיים לחשיבה הכרתית, חשיבה שמטרתה לקרב את האדם להבנתו העצמית ולתחושה של מהות פנימית.

הרעיונות כוללים את רעיון ה"ילד הפנימי" (החלק הפנימי שקובע תגובות), ההשתנות המתמדת, הבחירה בטוב, אי‑הזדהות ושחרור מאחיזה. למרות הרקע הדתי, יישום השיטה אינו תלוי בשמירת מצוות; הרעיונות נחשבים אוניברסליים ודומים לתורות אחרות. בשיעורים העבירה טקסטים שקראו להם "חלקים"; תלמידים שיתפו הבנות קצרות והיא הרחיבה. השיעורים לגברים ולנשים התקיימו מאחורי מחיצה.

אביטל לא הסמיכה תלמידים רשמיים לפני מותה, ובשנים שאחריה החלו תלמידים להעביר שיעורים בשם "שיטת ימימה". בנה ישי אביטל הוציא לאור את ספריה וקיבל קביעת זכויות יוצרים מבית המשפט המחוזי והעליון. במקביל, היו רבנים שהביעו הסתייגות וביקשו בירור לשיטות אלה.

ימימה אביטל נולדה בקזבלנקה ב-1929. היא עלתה לישראל ב-1949 ועברה לבאר שבע. היא הייתה מורה בבית ספר.

ב-1951 נישאה לאליעזר אביטל. הם היו להם בן ובת. בעלה נפטר ב-1968 ואז היא עברה לתל אביב. היא למדה ספרות צרפתית ואחר כך גם פסיכולוגיה.

ב-1987 פתחה בביתה את "מכון מעיין". ב-1990 העבירה את המכון להרצליה. אחרי מותה, בנה ישי ניהל את המכון. היא נפטרה ב-1999 ונקברה בבאר שבע.

היא לימדה רעיונות שמשלבים קבלה (קבלה, רעיונות רוחניים ביהדות) ופסיכולוגיה. המטרה הייתה לעזור לאנשים למצוא את עצמם האמיתי ולהרגיש שמחה.

היא דיברה על ה"ילד הפנימי" (החלק הפנימי ברגש שלנו). היא גם דיברה על שינוי, על לבחור בטוב, ועל לשחרר אחיזות רגשיות. שיעוריה כללו טקסטים בשם "חלקים". שיעורים לגברים ולנשים ניתנו מאחורי מחיצה, כדי לשמור על ריכוז.

היא לא רצתה שהאנשים יפנו אליה אישית. נמנעה מתמונות ומפרסום. אחרי מותה תלמידים המשיכו ללמד את שיטתה בשם "שיטת ימימה".