הימין הפוליטי בישראל מבוסס על לאומיות יהודית והציונות, דגש על חיזוק מדינת ישראל כמדינה יהודית וביטחונית. מאז קום המדינה ועד 1977 הימין היה בעיקר באופוזיציה. ב-1977 קרה ה"מהפך" ובגין (הליכוד) עלה לשלטון; מאז שנים רבות ביריבות בין ימין לשמאל השפיעו על מדיניות ההתיישבות והביטחון.
התנועה הרוויזיוניסטית נוסדה בידי זאב ז'בוטינסקי. "רוויזיוניסטית" פירושה כאן גרסה ציונית שנקטה קו מדיני נוקשה יותר. התנועה כללה גם ארגונים צבאיים כמו האצ"ל (ארגון צבאי יהודי), שפעלו לפני קום המדינה. פרשת אלטלנה ב-1948, שבה אוניית נשק של האצ"ל הוטבעה בפקודתו של דוד בן-גוריון, הייתה נקודת מחלוקת משמעותית.
יוצאי האצ"ל הקימו את מפלגת חרות, שהשתלבה עם מפלגות אחרות בגוש גח"ל ובהמשך בליכוד. מנחם בגין הוביל את הימין לשלטון אחרי 1977. ממשלות הימין תמכו בהרחבת ההתיישבות, אך גם חתמו על הסכם השלום עם מצרים ב-1979.
הציונות הדתית משלבת דת יהודית עם אידיאלים ציוניים. מנהיגים רוחניים כמו הרב אברהם יצחק הכהן קוק השפיעו על הגישה של חינוך, ישיבות ושילוב שירות צבאי. אחרי 1967 קמה תנועת גוש אמונים, שדגלה בהתיישבות ביהודה ושומרון. חלק מהציבור הדתי-לאומי הפך ליותר קפדני בעקבות פינויי יישובים, והוקמו תנועות שוליים כמו "נוער הגבעות".
גוש אמונים קידם הקמת יישובים ביהודה ושומרון, בעזרת תמיכה ממשלתית שראתה בהתיישבות אינטרס ביטחוני ולאומי. ההתיישבות צמחה במיוחד אחרי 1977. בכמה מקרים הובילו מנהיגי ימין לפינויים גדולים בעצמם: בגין בפינוי חבל ימית במסגרת הסכם עם מצרים, ואריאל שרון בהתנתקות מגוש קטיף.
הימין מאחד סביב לאומיות יהודית, תמיכה בציונות ושמרנות תרבותית. בתוך המחנה יש פערים: חלק תומך במדינת הלכה (חוק דתי), אחרים תומכים בדמוקרטיה יהודית סלולה. מבחינת גיאוגרפיה, תושבי המרכז נוטים לימין-מרכז פשרני, בעוד יישובי יהודה ושומרון נוטים לעמדות נחרצות יותר.
חלק גדול מהימין תומך בהתיישבות ובגישה שנמנעת מהקמת מדינה פלסטינית ריבונית. יש מי שתומך בסיפוח חלקים מיהודה ושומרון, ויש מי שמוכן לויתורים מוגבלים בתמורה להסדרים ביטחוניים. רעיונות חלופיים כוללים אוטונומיה לפלסטינים תחת שליטה ביטחונית ישראלית או פתרונות אחרים שאינם שתי מדינות.
הימין תומך בצה"ל ובשירות קרבי. ארגוני הימין יזמו מכינות קדם-צבאיות כדי להכין נערים לשירות קרבי ולפקוד. במדיניות נגד טרור הימין נוטה לחריפות: סיכול ממוקד, מעצרים והרס בתי מחבלים. חלק קטן תומך בצעדים קיצוניים יותר, כגון עונש מוות למחבלים. הגישה הקשוחה ספגה ביקורת אחרי פיגועים גדולים, כולל אירועים טראומטיים שאירעו בשנים האחרונות.
בעיות כלכליות לא מאחדות את הימין: יש מי שתומך בכלכלה חופשית וליברלית, ויש מי שתומך במדיניות רווחה חברתית. לכן אין מדיניות כלכלית אחידה במחנה.
הימין נוטה לשמור על המצב הקיים ביחסי דת-מדינה ולעתים מקדם רפורמות דתיות. בשנים האחרונות הוצעו יוזמות להרחיב חופש דת במרחב הציבורי ולהדגיש לימודי זהות יהודית בבתי ספר, לפי גופים ומחקרים ימניים.
בעבר הימין כיבד את מערכת המשפט. בעשורים האחרונים התגברה הביקורת כלפי בית המשפט העליון וטענות לגבי אקטיביזם שיפוטי. חלק גדול בתנועה תומך בצמצום כוחו של הבג"ץ ובהגברת השליטה של הכנסת וממשלה בנושאים מדיניים.
הימין רואה בישראל מדינת העם היהודי. רוב ארגוני הימין תומכים בשוויון זכויות אזרחי, אך מדגישים סממנים לאומיים יהודיים כמו חוק השבות וסמלי המדינה. היחס לערביי ישראל מתאפיין בחשדנות, בעוד שבדרוזים ורבים מהבדואים רואים השתלבות ותרומה לצה"ל. קיימים גם פלגים קיצוניים הקוראים לפתרונות דמוגרפיים, אך הם מיעוט.
הליכוד הוא המפלגה המרכזית של הימין הממשלתי. לצד זה פועלות סיעות דתיות-לאומיות וימין־קיצוני מחוץ לפרלמנט. המפה המפלגתית השתנתה פעמים רבות בגלל פירודים ואיחודים.
תנועות כמו גוש אמונים והעמותות הימניות משפיעות על מדיניות ההתיישבות ועל חינוך דתי-לאומי. תנועות נוער דתיות חזקות תורמות לעיצוב עמדות צעירים.
קיימים כלי תקשורת וכתבי עת שמזוהים עם הימין, שעוסקים בהגות ופוליטיקה ימנית.
בחלק מהמקרים הופעלו אמצעים משפטיים נגד תנועות וארגונים שנחשבו מסוכנים או קיצוניים.
סיכום קצר של המהות: הימין בישראל הוא גוש מגוון שמחבר בין לאומיות יהודית, תמיכה בביטחון ובהתיישבות, ושמרנות דתית-חברתית. בתוך המחנה יש מתח בין גישות מתונות לקיצוניות, ובו מתקיימים דיונים מתמידים על זהות המדינה, מעמדה של הדת והשילוב בין ביטחון לדמוקרטיה.
הימין בישראל דוגל ברעיון של מדינה יהודית חזקה. לפני 1977 השמאל הנהיג. אחרי 1977 עלה לשלטון מפלגת הימין.
זאב ז'בוטינסקי הקים תנועה שנקראה רוויזיוניסטית. פירוש המילה: גרסה אחרת של הציונות. חלקים ממנה רצו דרך מדינית נוקשה יותר. האצ"ל היה ארגון לוחם שפעל לפני קום המדינה. פרשת אלטלנה הייתה עימות על נשק ב-1948.
יוצאי האצ"ל הקימו מפלגות. בסוף זה התפתח לליכוד. מנחם בגין הוביל את הליכוד לניצחון ב-1977.
זהו קבוצה שאוהבת גם דת וגם ארץ ישראל. הרב קוק עזר לעצב את המחשבה הזו. אחרי מלחמת 1967 הוקמה תנועת גוש אמונים. הם הקימו יישובים ביהודה ושומרון.
התנחלויות הן יישובים שהוקמו בשטחים שנכבשו ב-1967. חלק מהיישובים גדלו אחרי 1977. גוש קטיף בעזה פורק ב-2005 במסגרת התנתקות.
הימין רוצה לשמור על אופיה היהודי של המדינה. יש בתוך הימין דעות שונות: חלק מתונים, חלק נוקשים.
הימין תומך בצה"ל ומעדיף אמצעים קשים נגד טרור. חלק מהצעדים כוללים מעצרים וסיכול פעילים.
חלקים בימין רוצים לשמור על חוקים ותפיסות דתיות. בתקופות האחרונות הייתה מחלוקת על תפקידה של מערכת המשפט.
הימין רואה במדינה מקום לעם היהודי. רובם אומרים שגם לבני המיעוטים צריכים להיות זכויות, אך יש חשש כלפי מי שמתנגד למדינה.
הליכוד היא המפלגה הגדולה בימין. בנוסף יש מפלגות ותנועות דתיות שעוסקות בהתיישבות ובחינוך.
זהו תמונה כללית של הימין בישראל: קבוצות שאוהבות את המדינה, מדגישות ביטחון, ולעתים רוצות חוקים דתיים יותר.
תגובות גולשים