יעילות פארטו

יעילות פארטו היא רעיון בתורת המשחקים (הענף שמחקר החלטות של אנשים ביחד). המונח נקרא על שם הכלכלן וילפרדו פארטו. מצב הוא יעיל פארטו אם אי אפשר לשנות את הקצאת המשאבים כך שמישהו ייטב בלי לפגוע באחר.


חלוקה מוסכמת של תפוח בין שני אנשים נחשבת יעילה פארטו. גם אם רק אחד אוכל את התפוח כולו, זה עדיין יעיל, כי אי אפשר לשפר את מצבו של מישהו מבלי להרע את מצב האחר. חלוקה שבה חלק מהתפוח נשאר מבוזבזת היא בלתי יעילה, כי אפשר לתת את החלק הנותר לאחד ולהשפר את מצבו.

דוגמה נוספת: שני אנשים מקבלים חבילות עם תפוחים וחצילים, ואסור להם לסחור. אם אחד מעדיף תפוחים והשני מעדיף חצילים, האיסור על סחר יוצר מצב בלתי יעיל. פתיחת המסחר תאפשר החלפה ותשפר את שניהם.

בסחר בינלאומי דייוויד ריקארדו הראה שמדינות עם יתרונות יחסיים בייצור יכולות להרוויח מסחר ולהשתפר שתיהן. עם זאת צריך להיזהר: הדוגמה מראה שמשהו לפני הסחר אולי לא היה יעיל פארטו, אבל זה לא מוכיח שהמצב אחרי הסחר יהיה בהכרח יעיל בכל מקרה.


לפי המשפט היסודי של כלכלת הרווחה (הוכח מתמטית על ידי כלכלנים כמו קנת' ארו וז'ראר דברה), שוק תחרותי שמקיים כמה תנאים מוביל למצב יעיל פארטו.


יעילות פארטו אינה שוות ערך לצדק או להוגנות. מצב יכול להיות יעיל אפילו אם רוב המשאבים מרוכזים בידי מיעוט. לדוגמה, חלוקה שבה אדם אחד מקבל את כל העוגה בעוד השניים האחרים לא מקבלים דבר היא יעילה לפי פארטו, אך רוב האנשים יחשבו שהיא אינה הוגנת.

יש גם בעיות מוסריות קיצוניות: מקרים של ניצול, כמו סחר באיברים, זנות או עבדות, יכולים להסלים דיון מוסרי. לעתים האדם המנוצל משתפר יחסית למצב הקודם, ועדיין הפעולה נחשבת לא מוסרית. אמרטיה סן הראה שמנגנוני בחירה חברתית יכולים להניב תוצאות יעילות אך לא רצויות מבחינה מוסרית.


התלמוד דן במקרה שנקרא "זה נהנה וזה לא חסר": אדם נהנה מנכסי חברו מבלי לפגוע בו. בפעמים מסוימות הפוסק משחרר את האדם מתשלום. הדיון משקף עקרונות דומים לאלו של יעילות פארטו, וגם שיקולים מוסריים וחברתיים משפיעים על ההלכה.

יעילות פארטו אומרת: אי אפשר לשפר מישהו בלי לפגוע במישהו אחר. השם מגיע מהכלכלן פארטו.


אם שני ילדים חולקים תפוח, כל חלוקה שמסכימים עליה היא יעילה. אם חלק מהתפוח מושלך, זה לא יעיל. אפשר לתת את החלק ההרוס לאחד ולהשפיע לטובה.

שני אנשים שקיבלו חבילות של תפוחים וחצילים יכולים להשתפר אם יורשו לסחור. מי שאהב תפוחים יחליף קצת חצילים, ושניהם ירגישו טוב יותר.

במקרים של מדינות, סחר יכול לעזור לשתי המדינות. כל מדינה מתמחה במה שהיא עושה טוב יותר.


יעילות לא תמיד שווה הוגנות. חלוקת עוגה שבה רק אחד מקבל הכל יכולה להיות יעילה, אך לא הוגנת.

יש מצבים רעים מוסרית, כמו ניצול של אנשים. גם אם מצב כזה נראה "משפר" לפי ההגדרה, הוא לא תמיד נכון או טוב.


יש תלמוד שאומר "זה נהנה וזה לא חסר". הכוונה: מישהו משתמש בדבר של אחר בלי לפגוע בו. לפעמים לא דורשים ממנו לשלם. הדבר מעלה שאלות של צדק ומוסר.