יעקב אגם (גיבשטיין), נולד ב-11 במאי 1928 בראשון לציון. בילדותו למד ב"חדר" ובבגרותו למד אמנות בבית הספר בצלאל בירושלים. המשיך ללמוד במערב אירופה, בציריך אצל יוהנס איטן ובפריז.
אדם מוביל באמנות הקינטית, זרם אמנות שבו העבודות נראות נעות או משתנות. בתחילת דרכו עסק גם באופ-ארט, סוג של אמנות שמייצרת אשליות ראייה. בגיל 27 הציג בפריז תבליטי עץ צבעוניים שהשתנו לפי נקודת המבט של הצופה. בשנות ה-70 יצר פסלים שהשלבו מים, אש ומוזיקה ושליטה ממוחשבת. בין הפרויקטים הציבוריים שלו מזרקת "אש ומים" בכיכר צינה דיזנגוף בתל אביב (הוצבה משנת 1987).
אגם פיתח טכניקות ייחודיות, כמו אגמוגרף, יצירה שמשתנה כשצופים בה מזוויות שונות. הוא השתמש בפרספקס, פלסטיק שקוף, ועיצב בולים. המציא גם את שיטת הכתיבה "אגמילים" שבה שינוי אות משנה את המילה. פיתח תוכניות לחינוך חזותי, כולל שיתוף פעולה עם מכון ויצמן לתכנית שמפתחת חשיבה חזותית לגיל הרך.
רוב יצירותיו מדגישות תנועה ושינוי מראה כשהצופה משנה מיקום. הוא מציין השפעות של רעיונות מיסטיים ביהדות על עבודתו.
אגם הציג בתערוכות חשובות רבות. בין השאר רטרוספקטיבות במוזיאון לאמנות מודרנית בפאריס ובמוזיאון סטדליק באמסטרדם (1973), ובגוגנהיים בניו יורק (1980). הציג גם עבודות בארמון האליזה בפריז (1972) ובהרובע לה דפאנס.
מגורים בצרפת מאז שנות ה-50. נישא לליילה בפריז ב-1954. יש לו שלושה ילדים, ביניהם רון אגם, צלם, ואורם, מוזיקאי. אחיו חנניה גיבשטיין כיהן כראש עיריית ראשון לציון.
בין יצירותיו המוצבות בישראל ובחו"ל: מזרקת דיזנגוף, פסלים בפארקים ובמוסדות ציבור, מוזיאון יעקב אגם בראשון לציון ומנורה גדולה שנוצרה על ידו.
יעקב אגם נולד ב-1928 בארץ. למד ציור בארץ ובאירופה.
הוא אמן שעושה אמנות שנעה. אמנות קינטית היא אמנות שנראית נעה.
כבר בגיל צעיר עשה עבודות שהשתנו כשזזים סביבן.
בשנות ה-70 עשה פסלים עם מים, אש ומוזיקה.
הוא יצר גם מזרקה בכיכר דיזנגוף בתל אביב.
היצירות משתנות לפי המקום שמסתכלים בהן ממנו.
הוא אהב רעיונות מהיהדות שהשפיעו על עבודותיו.
מגורים בצרפת מאז שנות ה-50.
נישא ב-1954 ויש לו שלושה ילדים.
עבודותיו נמצאות בפארקים ובבניינים בישראל.
יש לו מוזיאון בראשון לציון ומנורה גדולה שיצר.
תגובות גולשים