רבי יעקב יצחק רבינוביץ' (1766, 1813), המכונה היהודי הקדוש, ייסד את חסידות פשיסחה. חסידות היא תנועה רוחנית בתוך היהדות שמדגישה חיי מחויבות ותשומת לב פנימית. חסידות פשיסחה התאפיינה בחריפות מחשבה, בלימוד מעמיק ובהפחתת דגש על מופתים.
נולד לרב אשר רבינוביץ', שעמד בדרשה בעיירה פשדבודז'. בצעירותו למד היטב ועמד בראש ישיבה באפטא. בתחילה הושפע מרבי משה לייב מסאסוב ונקשר גם לחוג תלמידיו של החוזה מלובלין, לפי מסורת.
כינויו "היהודי" נולד לפי מסורות שונות: יש שטענו שהתלמידים של החוזה לא רצו לקרוא בשמו הפרטי, ויש שפירשו את הכינוי כמרומם.
בהמשך הקים חצר בפשיסחה והתרחק מהנהגתו של רבו החוזה. בניגוד לגישה המונית ושמחה של רבו, העדיף היהודי חוג קטן ואיכותי של למדנים. הדבר עורר התנגדות בקרב חלק מחסידי החוזה. נפטר בי"ט בתשרי ה'תקע"ד (1813) ונקבר באהל בפשיסחה. תלמידו רבי שמחה בונם מילא את מקומו בהנהגה.
נישא פעמיים לשתי אחיות מבית יעקב קאפיל וגולדה מאפטא. שמה של האישה הראשונה בריינדל, של השנייה שיינדל פריידא, וממנה נולדו שני בניו הצעירים. שלושת בניו שימשו כאדמו"רים. מתוך משפחתו צמחה גם חסידות ביאלה. בין חתניו היו רבי משה בידרמן מלעלוב והרב שמואל רפאל'ס מלובלין.
אקראי על רעיונותיו וליקוטי תורתו פורסמו בכמה ספרים, כולל "כתר היהודי" ו"תורת היהודי". נאספו גם ליקוטים מודרניים בשם "קדושת היהודי" ו"תורת היהודי הקדוש". יש גם ריכוזי סיפורים חסידיים על אישיותו.
הפילוסוף והסופר מרטין בובר הפך אותו לדמות מרכזית ברומן ההיסטורי שלו "גוג ומגוג". הספר מתמקד במיוחד ביחסיו המורכבים עם החוזה מלובלין ובשאלות על התגובות החסידיות לאירועים היסטוריים, כמו מלחמת נפוליאון.
רבי יעקב יצחק רבינוביץ' (1766, 1813) נקרא היהודי הקדוש. הוא ייסד את חסידות פשיסחה. חסידות היא תנועה דתית יהודית שמדברת על רוחניות.
הוא נולד לרבי אשר. כילד למד הרבה. הנהיג ישיבה, בית ספר ללימוד תורה, באפטא.
ראשיתו הייתה בקשר עם גדולים כמו רבי משה לייב מסאסוב והחוזה מלובלין, אבל בהמשך הקים בית לימוד בפשיסחה.
היה מעדיף קבוצת לומדים קטנה וחזקה על קהל גדול. חלק מהחסידים של החוזה לא אהבו זאת.
מת בשנת 1813 ונקבר בפשיסחה. תלמידו רבי שמחה בונם הוביל אחרי מותו.
הוא נישא פעמיים לשתי אחיות. שמותיהן בריינדל ושיינדל פריידא. היו לו שלושה בנים שהיו אדמו"רים, מנהיגים חסידיים. מחסידיו התפתחה גם חסידות ביאלה. חתניו כללו את רבי משה בידרמן ורבי שמואל רפאל'ס.
עליו נאספו ספרים על תורותיו, כמו "כתר היהודי" ו"תורת היהודי". מרטין בובר כתב רומן על יחסיו עם רבו, והציג שאלות על תגובות חסידים לאירועים כמו מלחמות.
תגובות גולשים