יעקב לוצ'אנסקי (1876, 1978) היה פסל יהודי שנולד בויניצה שבאוקראינה. בגיל עשרים החל ללמוד פיסול בבית הספר לאמנות באודיסה. לאחר הלימודים גויס לצבא הרוסי, ובשנת 1903 עקר לפריז.
בפריז התקבל ל"אקול נסיונל סופרייר דה בוזאר", בית ספר לאמנות גבוה, ועבד בסדנת הפסל אנטונן מרסייה. פסלים כמו אוגוסט רודן ואריסטיד מאיול השפיעו עליו. הוא הציג בתערוכות בפריז, טייל באירופה ובשנים 1931, 1932 שהה ויצר גם בארצות הברית.
בזמן מלחמת העולם השנייה נמלט לדרום צרפת ומצא מסתור בחווה מרוחקת. גם שם המשיך לפסל, ובסיום המלחמה החזיר לפריז את היצירות שפיסל בתנאים קשים.
בתקופת היישוב בארץ נפגש עם אנשים מישראל, ובהם אהרן ציזלינג, שהשפיעו עליו לעלות. בראשית מלחמת העצמאות ביקר לכמה חודשים בארץ, ואז חזר לפריז לאסוף את רכושו. ב־1949, בגיל 73, עלה לישראל והשתקע בקיבוץ גבעת ברנר. הוא קיבל שם בית ואטלייה ונמשך ליצור למעלה מ־25 שנים.
מאות מיצירותיו הועברו למשכן לאמנות על שם חיים אתר במושב עין חרוד. ביתו בגבעת ברנר היה פתוח שנים, וכיום חלק מהפסלים מפוזרים ברחבי הקיבוץ. בשנת 1976 קיבל את פרס מאיר דיזנגוף לאמנות. לוצ'אנסקי מת בשנת 1978 והוא בן 102.
הנושא המרכזי אצל לוצ'אנסקי היה האדם. הוא פסל דמויות אנושיות לפי המסורת הקלאסית, וחיפש לבטא אידיאל היופי של התרבות היוונית־רומאית. הדיוקנאות שלו משלבים תכונות גופניות ונפשיות של המודל; הוא רצה להביא גם את הממד הנפשי דרך הצורה.
עבודותיו משדרות חמימות אנושית. בדמויות נשיות יש לעיתים מידה של תעלומה, כאילו הן על הגבול שבין המינים. למרות השינויים הקשים בעולם, כולל שתי מלחמות עולם, יצירתו נשמרה ביציבה.
לוצ'אנסקי עבד בחומרים שונים: ברונזה, עץ, אבן (כולל בזלת וגרניט), טרקוטה וגבס. יצירותיו מוצגות במוזיאונים ובמרחבים ציבוריים, וביניהן אנדרטאות וכמה פסלים בגבעת ברנר.
מספר עבודותיו מוצגות במשכן לאמנות על שם חיים אתר ובעין חרוד. גם בגבעת ברנר יש פסלים ותבליטים שלו, וכן אנדרטאות שנוצרו על ידו במקומות ציבוריים בישראל.
יעקב לוצ'אנסקי נולד בשנת 1876 בויניצה שבאוקראינה. הוא למד פיסול. פיסול - יצירה מאבן, עץ או מתכת.
ב־1903 עבר לפריז שבצרפת. שם עבד בסדנת פסל מפורסם ולמד במחלקת אמנות. הוא טייל ועשה תערוכות באירופה ובארצות הברית.
במלחמת העולם השנייה ברח לדרום צרפת והמשיך לפסל גם בתנאים קשים. אחרי המלחמה חזר לפריז.
ב־1949, כשהיה בן 73, עלה לישראל והתגורר בקיבוץ גבעת ברנר. בקיבוץ היה לו בית ואטלייה. הוא עבד שם יותר מ־25 שנים.
היצירות שלו הועלו למשכן לאמנות בעין חרוד, ויש פסלים שלו בגבעת ברנר ובמקומות אחרים בישראל. בשנת 1976 קיבל פרס חשוב לאמנות. הוא מת ב־1978 בגיל 102.
לוצ'אנסקי הרבה לפסל אנשים. הוא אהב את היופי הקלאסי של יוון ורומא. הדיוקנאות שלו משלבים איך האדם נראה ואיך הוא מרגיש.
העבודות שלו נוגעות ברגש ומרגישות חמות. הוא עבד בחומרים כמו ברונזה (מתכת), אבן, עץ וטרקוטה (חימר שרופים).
במוזיאון עין חרוד ובגבעת ברנר אפשר לראות כמה מיצירותיו. יש גם אנדרטאות שעשה בישראל.
תגובות גולשים