יעקב מאיר

הראב יעקב מאיר נולד בירושלים ב־1856 ונפטר ב־1939. הוא היה רב חשוב בקהילה הספרדית. (רב = אדם שמוביל את הקהילה הדתית.)

כשהיה צעיר למד אצל מקובלים. מקובל = תלמיד קבלה, לימוד רוחני. בגיל 16 התחתן ועבד גם בעזרה לקהילה. הוא עזר להקים בית חולים בשם משגב לדך.

הרב יצא לשמש שליח (שליח = נציג שנשלח מטעם הקהילה) לבוכארה. שם עזר ליהודים במקום והם עלו לירושלים מאוחר יותר. הוא גם עזר לבנות שכונות בירושלים.

בשנת 1906 נבחר לרבה הראשי הספרדי של ירושלים. תוארו היה "הראשון לציון". חלק מהאנשים התערבו והוא נאלץ להתפטר. אחר כך כיהן רב בסלוניקי שנים רבות.

ב־1921 נבחר שוב להיות רב ראשי לצד הרב קוק. הוא עזר לקדם את לימוד העברית. בעת מרובות קיבל החלטה להעדיף שלום ולהמנע מנקמות. הוא נקבר בהר הזיתים בירושלים.

היו לו ילדים ונכדים. הוא קיבל פרסים רבים ממדינות שונות. בין הפרסים היו אות מהבריטים ואות מהצרפתים.

הוא זכור כמנהיג דתי חשוב שפעל לעזור לאנשים ולקדם את השפה העברית.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!