יפיע

יפיע (בערבית: יافة الناصرة, יאפא א-נאצרה, "יפו של נצרת", ובקיצור יפיע) היא מועצה מקומית (רשות מקומית קטנה) במחוז הצפון בישראל. הכפר הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1960. כיום הוא חלק מהאזור העירוני של נצרת. נכון לסוף 2022 כ-82.7% מתושבי יפיע הם ערבים‑מוסלמים (מאמינים באסלאם) וכ־17.3% הם ערבים‑נוצרים (נוצרים).

ממצאי החרסים בתל הקדום מראים שיש יישוב במקום בתקופות הברונזה התיכונה, הברזל והתקופה ההלניסטית ואילך. שם דומה מוזכר במכתבי אל‑עמארנה, מכתבים עתיקים מהמערכת המצרית, ואף בספר יהושע. יוסף בן מתתיהו הזכיר את היפע כיישוב חשוב בגליל. הכפר נהרס במהלך המרד הגדול נגד רומא, אך אחר כך הוקם בו יישוב מחדש. בחפירות נמצאו שרידים יהודיים ובית כנסת מהתקופה הרומית.

בימי הביניים זוהה המקום כמקום לידתם של השליחים יעקב בן זבדי ויוחנן בן זבדי, ועל כן נבנו בעיר כמה כנסיות לכבודם.

מאז התקופה הביזנטית נצרת הסמוכה דחקה את רגלי יפיע, והוא נשאר כפר קטן. במפקד 1931 נמנו שם כ־833 תושבים, כולל בני ח׳מולת אל‑ע'זאלין. במהלך מלחמת העצמאות, במסגרת מבצע דקל ביולי 1948, נכבש הכפר על ידי כוחות הצבא הישראלי. לאחר המלחמה התיישבו ביפיע תושבים מכפרים ערבים סמוכים, מעלול ואל‑מוג'ידל, שנחרבו במהלך המלחמה. במפקד 1972 נרשמו בכפר 4,932 תושבים, אז עם רוב נוצרי; ב‑2022 רק כ־17.3% מהתושבים הם ערבים‑נוצרים.

יפיע היא כפר בצפון ישראל. בערבית קוראים לו יافة א־נאצרה. מאז 1960 הוא מועצה מקומית, גוף שמנהל את הכפר. יפיע קרובה לנצרת.

יפיע ישן מאוד. היו בו אנשים כבר בתקופות הברונזה והברזל. שמו מופיע גם במכתבים עתיקים ובספרים ישנים. בחפירות מצאו שרידים יהודיים ובית כנסת מהרומאים. במסורת נוצרית אמרו ששם נולדו שני שליחים של ישו, יעקב ויוחנן. לכן יש בכפר כמה כנסיות.

הרוב בכפר הם ערבים מוסלמים (מאמינים באיסלאם). יש גם ערבים נוצרים (מאמינים בנצרות). ב‑1931 גרו שם כ־833 אנשים. ביולי 1948 הכפר נכבש במבצע דקל. אחרי המלחמה הגיעו לכפר גם תושבים מכפרים סמוכים שנחרבו. ב‑1972 היו שם כ‑4,932 תושבים. ב‑2022 רק כ‑17% הם נוצרים.