יצחק בלאזר

רבי יצחק בלאזר (1837, 1907), שנודע גם בשם ר' איצל'ה פטרבורגר, היה אחד מראשי תנועת המוסר. תנועת המוסר היא זרם בתוך היהדות שהדגיש עבודה על המידות וההתנהגות המוסרית.

נולד בשניפישוק שליד וילנה. כבר בילדותו נראו בו כישרונות, ובגיל צעיר למד עם תלמידים חשובים כמו רבי נפתלי אמסטרדם. בגיל חמש עשרה נישא ועבר לקובנה, שם למד אצל רבי ישראל סלנטר, מייסד תנועת המוסר, והפך לאחד מתלמידיו המובילים.

כדי לפרנס את עצמו למד את מקצוע הצביעה, אך רבו אסר עליו והורה לו לכהן ברבנות. ב-1862 מונה לרב פטרבורג (סנקט פטרבורג) וכיהן שם 16 שנה. פטרבורג הייתה אז מרכז להשכלה ולתרבות בעייתית מבחינה דתית, והקהילה הדתית במקום הייתה חלשה. שם נלחם מול מנהיגי המשכילים, תנועת ההשכלה היהודית, שקיללו אותו בעיתונות. בעיות רבות בדיני גיטין (גיטין = חומרי גרושין, מסמכי גירושין) ובאוכלוסייה שהתמודדה עם המרות דת גרמו לו כאב ראש גדול, והוא בסוף התפטר.

בפטרבורג חיבר והדפיס את ספרו "פרי יצחק". הקדיש את הספר לזכרו כי באותו שלב בחייו לא היו לו ילדים. מאוחר יותר, בגיל חמישים, התגרש לפי החלטת אשתו כדי שיוכל לשאת אישה אחרת ולהוליד. נולדו לו בנו הרב שלמה ובנותיו בריינה, חנה ומרים. למרות הגירושין דאג גם לפרנסתו של גרושתו.

חייו בקובנה כללו ניהול בית מזיגה גדול על ידי אשתו והוראה בבתי מוסר שהקים רבי ישראל סלנטר. לאחר פרישתו מתפקידים רשמיים עקב מחלוקות על שיטת המוסר, הקדיש את עצמו להרבה הדרכה פרטית ולעזרה בהקמת ישיבות מוסריות, בעיקר בשיתוף עם רבי יוסף יוזל הורוביץ (הסבא מנובהרדוק). הוא נסע לעיתים בין ישיבות מוסר חשובות בליטא והדריך תלמידים בקלם, סלובודקה ונובהרדוק.

בשנת 1898, כשנפטר רבי שמחה זיסל מקלם, מונה ר' יצחק לאב רוחני של ישיבת קלם והחל להגיע אליה לעיתים תכופות. יחסו ליישוב ארץ ישראל היה חיובי. ב-1904 עלה לארץ והתיישב בירושלים בשכונת מוסררה, שם התגורר בחצר שטרויס. סירב לקבל תמיכה ציבורית ועבד לפרנסתו במשרדי הוועד הכללי עד זקנותו.

נפטר בירושלים ב-1907 ונקבר בהר הזיתים. בשכונת בית ישראל נקרא רחוב על שמו.

בספרו "פרי יצחק" כתב שהוא מסתמך על שיטת רבנו תם לגבי זמן בין-השמשות (הזמן המעבר בין שקיעת החמה לבין חשכה מוחלטת). לפי שיטת רבנו תם מותר להדליק נרות שבת מעט אחרי שקיעת החמה. רבנים אחרים, כמו הרב אריה ליב ליפקין, התרעמו וכתבו כי פעולה כזו עלולה להיחשב כחילול שבת אם הקהילה אינה מקיימת את שיטת רבנו תם. יש הטוענים שאי-היכולת לשמור על שיטת רבנו תם בפטרבורג הייתה בין הגורמים לפרישתו.

רבי יצחק בלאזר נולד ב-1837 ליד וילנה. הוא היה תלמיד חשוב של רבי ישראל סלנטר. מוסר זו היא דרך ללמד אנשים להיות טובים ומוסריים.

כשהיה צעיר עבר לקובנה ולמד עם הרב סלנטר. בגיל 25 בערך מונה לרב בעיר פטרבורג. שם היו הרבה אנשים שקידמו רעיונות חדשים. הם רבים איתו בעיתונים.

בפטרבורג היו גם בעיות בגירושין. גיטין זהו השם למסמכים של גירושין. בגלל הבעיות האלו הוא עזב את תפקידו.

הוא כתב ספר שקראו לו "פרי יצחק". קרא לו כך כי אז עדיין לא היו לו ילדים. אחר כך התחתן שוב ונולדו לו ילדים: בנו שלמה ובנות בריינה, חנה ומרים.

חזר לקובנה, לימד תלמידים בבתי מוסר ונסע בין ישיבות ללמד מוסר. ב-1904 עלה לארץ ישראל וגר בירושלים. הוא לא רצה לקבל קצבאות ועבד עד זקנתו. נפטר ב-1907 ונקבר בהר הזיתים. יש רחוב על שמו בשכונת בית ישראל.

בראש ספרו כתב שגם אם שמש שוקעת אפשר להדליק נרות שבת מעט אחרי השקיעה. זו דעה לפי רבנו תם. רב אחר אמר שזה עלול להיות בעייתי אם הקהילה לא נוהגת כך. זו הייתה מחלוקת הלכתית שהטרידה אותו.