יצחק בשביס-זינגר (נולד 11 בנובמבר 1903 בוורשה, נפטר 24 ביולי 1991 במיאמי) היה סופר יידיש מוביל וזוכה פרס נובל לספרות ב-1978.
נולד בכפר לאונצין ובילה חלק מילדותו בוורשה, בשכונת יהודים ענייה. הוא הציג לעתים תאריך לידה אחר, אך ההערכה המקובלת היא 1903. הוריו היו משפחה דתית חרדית, אך כמה מאחיו עזבו את הדת והפכו לסופרים. בגיל 16 עבר עם אמו לבילגוריי. רק לאחר גיל 12 החל לקרוא ספרות חוץ-דתית ולהתעניין במדע ובפילוסופיה.
בגיל 20 חזר לוורשה ובתחילה כתב בעברית. מהר עבר ליידיש, שפת יהדות מזרח אירופה. עבד כמגיה ומתורגם; תרגם ליידיש בין היתר את "הר הקסמים" של תומאס מאן. ב-1935 היגר לארצות הברית והצטרף לאחיו בעיתון היידי "פארווערטס".
את השם "בשביס" אימץ לזכר אמו בת-שבע, שנרצחה בשואה. כמה מספריו תורגמו לשפות רבות והוסבו לסרטים ולמחזות, לדוגמה "העבד", "שונאים, סיפור אהבה" ו"ינטל". שנים רבות חי באפר איסט סייד במנהטן.
בשביס-זינגר הכריז שהמטרה העיקרית שלו היא לספר סיפור. יצירתו משלבת עומק פילוסופי עם עלילה חזקה. מוטיבים מרכזיים בעבודתו הם מאבק בין אמונה לדעיכה רציונלית, תהיות על קיום האל והשתלשלות הנפש. הוא שזר ברישומיו אמונות יהודיות, קונספטים מהמיסטיקה היהודית, הקבלה (הערות על מושגים מיסטיים), ושדים ומלאכים כמרכיבים עלילתיים.
לעתים השטן מופיע כסוכן הפיתוי בעלילה, מה שמוביל להתמודדות מוסרית בקרב הדמויות. בשביס-זינגר לא נמנע מתיאור תשוקות אנושיות; נושא המיניות והאהבה מופיע אצלו כחלק מהכרות טבע האדם. הוא הושפע מספרות קלאסית מערבית, ובין השפעותיו ניכרות שמות כמו טולסטוי ודוסטויבסקי וכן פילוסופים כמו שפינוזה וקאנט.
כתיבתו לעתים מסתיימת באבדון, ולעתים מזכה את גיבוריו במנוחה. ספריו אוירו על ידי אמנים ידועים, ביניהם מוריס סנדק ואפיקים אחרים.
בשביס-זינגר נפרד בתחילת דרכו מרוניה פונטץ' ובנו ישראל זמיר עלה לארץ והפך לעורך ועיתונאי. בשנת 1940 נישא לאלמה היימן סרמן. הנישואים נמשכו שנים רבות אך היו מלאי מתחים. סביבו היו נשים שעבדו כמתרגמות וכנשות שירות היצירה שלו, והן תרמו לעבודתו.
הרגליו השתנו עם השנים, והוא עבר לצמחונות בגיל מבוגר. נפטר במיאמי ב-1991, נקבר בצפון ניו ג'רזי. לאחר מותו נקראו רחובות על שמו במיאמי ובתל אביב (2008).
ביקר בישראל ב-1955 והתרשם מהחיים שם, מהקיבוצים ומרוח החלוצים. ביקוריו המאוחרים בשנות השבעים נועדו לקדם את ספריו ולקשור קשרים ספרותיים.
בקבלת הפרס התחבט בשאלה באיזו שפה לנאום. הוא התחיל ביידיש, שפת יצירתו, והמשיך באנגלית. לדבריו הספרות יכולה לשמוח ולשמר עולמות שנכחדו, ולספר סיפורים היא מהותו של הספר.
(רשימת כותרים ותרגומים הופיעה בכתבי העת ובמהדורות ספרים.)
(כמה מיצירותיו הוסבו למחזה והוצגו בבמות בארץ.)
יצחק בשביס-זינגר נולד בוורשה ב-1903 ונפטר במיאמי ב-1991. הוא היה סופר ידוע שכתב בעיקר ביידיש. יידיש היא שפה יהודית שדיברו בה במזרח אירופה.
גדל בשכונה ענייה בוורשה. בהתחלה למד בתלמוד ובבית דתי. אחרי גיל 12 התחיל גם לקרוא ספרים על מדע וספרות כללית. בגיל 20 עבר לשוב לוורשה והחל לכתוב סיפורים. ב-1935 יצא לאמריקה והצטרף לאחיו בעיתון יידיש.
הוא רצה בעיקר לספר סיפורים. בעבודותיו מופיעים שאלות על אמונה והקיום, ולעתים מופיע השטן בסיפורים כמפתה. בשביס-זינגר שלב במיתוסים יהודיים קטעים מהקבלה (קבלה היא לימוד מיסטי יהודי). כמה ספרים שלו היו סרטים, כמו "העבד" ו"שונאים, סיפור אהבה". גם "ינטל" הוסב לסרט.
אימץ את השם "בשביס" לזכר אמו, שנפטרה בשואה. נישא לאלמה ב-1940 והיו להם שנים רבות יחד, למרות קשיים. לבו נותר מוקף אנשים שעזרו לו בעבודה ונתנו לו תמיכה.
הוא זכה בפרס נובל בספרות ב-1978. בנאום קיבל הפתח ביידיש והמשיך באנגלית. כמה רחובות נקראו על שמו, למשל במיאמי ובתל אביב.
ביקר בישראל ב-1955 והתפעל מחיי הקיבוץ והצעירים שם. בשנות השבעים חזר לביקורים כדי לקדם את ספריו.
(כמה מספריו תורגמו לעברית ויצאו כאן כספרים.)
(כמה מהסיפורים הוסבו למחזה והוצגו בתיאטראות בישראל.)
תגובות גולשים