יצחק גרציאני

יצחק (זיקו) גרציאני (4.8.1924, 7.7.2003) היה מנצח (מוביל את הנגנים), מעבד מוזיקלי (מ someone שמסדר מוזיקה ללהקות ותזמורות) וניצול שואה, יליד בולגריה. שירת בצה"ל והתמנה לדרגת אלוף-משנה (שווי ערך ללוטננט קולונל). לאורך חייו ניהל וניצח תזמורת צה"ל ומקהלת צדיקוב.

נולד ברוסה שבבולגריה ושהה במחנות עבודה בזמן מלחמת העולם השנייה עד שחרור ב-1944. לאחר מכן למד במוזיקה בסופיה, והעלה לישראל בשנת 1948 עם משפחתו.

בישראל החל לנגן בחצוצרה בתזמורת צה"ל. כשנדרש לעיבוד לשירי לכת (שירי צעדה ומסורת צבאית), כתב הרבה עיבודים לשירי לכת ישראליים. כבר כנער חיבר את 'מארש יהודה', שיר לכת שמושמע בטקסים ומצעדים.

לאחר שירות החובה המשיך כמעבד ומלחין בתזמורת צה"ל כאיש מילואים. משנת 1954 ניהל וניצח את מקהלת צדיקוב, והשתתף בהפקות תיאטרון ובמופעי בידור רבים. ניצח גם בתוכנית הרדיו "תיבת נח" ועל תזמורת הבידור של קול ישראל, בפסטיבלים של הזמר והפזמון ובפסטיבל שירי הילדים.

בשנים 1970, 1973 ישב במועצה הציבורית לתרבות ולאמנות, שהעניקה ייעוץ לשר החינוך.

בשנת 1962 מונה למנצח תזמורת צה"ל. בתפקיד זה ערך סיורים הופעות ברחבי העולם והופיע באספות ממלכתיות. בין הרגעים הבולטים היה ניצוח על ההמנון המצרי בעת ביקור אנואר סאדאת ב-1977, והשתתפות בטקס חתימת הסכם השלום עם ירדן.

גרציאני ערך בסך הכול כאלף עיבודים למוזיקה ישראלית. חיבר גם מוזיקה מקורית לסרטים, ובהם "עץ או פלסטיין", "דליה והמלחים", "הבו בנות לאילת" ו"מוישה ונטילטור".

עבד עם ליאונרד ברנשטיין בניצוח על מקהלת הילדים צדיקוב בביצוע הבכורה העולמי של הסימפוניה "קדיש" עם התזמורת הפילהרמונית ב-1963.

בשנת 1996 הוענק לו תואר יקיר תל אביב. נפטר לאחר מחלה ארוכה ברמת אביב בגיל 79, ונטמן בקריית שאול. הותיר אישה, דורה; שתי בנות, כולל כוכבה גל-גרציאני, מנצחת; נכדים ונינים.

רחובות נקראו על שמו בסופיה, בכפר סבא, ברעננה, בראש העין ובתל אביב. בעיריית תל אביב הוצבה לוחית זיכרון בבית בו התגורר. ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.


(כמעט אלף עיבודים לשירים ישראליים, כולל עיבודים לשירי לכת שמושמעים עד היום.)


(השתתפות והוצאה של הקלטות עם תזמורת צה"ל, תזמורות ומקהלות.)

יצחק (זיקו) גרציאני נולד בבולגריה ב-1924 ונפטר ב-2003. הוא היה מנצח. מנצח זה אדם שמוביל את הנגנים.

במלחמה הוא היה במחנות עבודה. אחרי המלחמה למד מוזיקה. ב-1948 עלה לישראל עם משפחתו.

בצה"ל ניגן בחצוצרה והפך למנצח של תזמורת צה"ל. הוא עיבד הרבה שירים צבאיים ושירי לכת. שיר שכתב כנער נקרא "מארש יהודה". שיר זה מנוגן בטקסים.

הוא ניהל גם מקהלת ילדים בשם צדיקוב. עבד עם מוזיקאים חשובים כמו ליאונרד ברנשטיין.

גרציאני כתב כאלף עיבודים והלחין מוזיקה לסרטים. בשנת 1996 קיבל את התואר יקיר תל אביב.

הוא מת ברמת אביב בגיל 79. השאיר אישה, בנות, נכדים ונינים. כמה רחובות וקיר זיכרון נקראו על שמו. הארכיון שלו שמור בספרייה הלאומית.


(ערך כמעט אלף עיבודים לשירים ישראליים.)


(הופעות והקלטות עם תזמורת צה"ל ומקהלות.)