יצחק למדן נולד ב־7 בנובמבר 1899 בעיירה מלינוב שבווהלין. קיבל חינוך עברי בילדותו. במהלך מלחמת העולם הראשונה נדד עם אחיו בדרום רוסיה. באותה תקופה אחיו נרצח בפוגרום. אחרי המהפכה הבולשביקית גויס לזמן קצר לצבא האדום וחזר ב־1919 לברסטצ'קה. ב־1920, בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה, עלה לארץ ישראל כחלוץ בגל העלייה השלישית.
כחלוץ עבד בסלילת כבישים, חצב אבנים ועסק בעבודות כפיים שונות. התיישב במושבה שרונה ובעבודות ייעור בבן שמן, וב־1923 עבר לתל אביב.
למדן פרסם ב־1927 את הפואמה הגדולה "מסדה". פואמה פירושה שיר ארוך שמספר סיפור. הפואמה השפיעה מאוד על הנוער היהודי בתפוצות והעמידה את למדן כאחד מאבות השירה העברית המודרנית בארץ.
ב־1929 נישא לאני בלהיימר. ב־1933 החל להוציא לאור את כתב העת הספרותי "גליונות". כתב עת הוא מגזין שמפרסם סיפורים ושירים. "גליונות" הופיע כעשרים שנה ונתן במה לסופרים ומשוררים צעירים.
ב־1946 זכה לפרס ברנר על הספר "במעלה עקרבים". למדן תרגם ואסף אגדות ומעשיות, ותרגומיו לילדים היו אהובים. עבודתו נשמרה, ופרס ספרות הילדים של רמת גן נקרא על שמו. רבים מספריו חזרו להוצאה מחדש מאז 1998.
למדן נפטר בתל אביב ב־17 בנובמבר 1954 ונקבר בבית העלמין קריית שאול. סמוך למותו, ב־1955, הוענק לו פרס ישראל לספרות יפה. על שמו רחוב בנאות אפקה ב' בתל אביב-יפו. ארכיונו שמור במכון גנזים של אגודת הסופרים בבית אריאלה.
למדן כתב שירים, ערך ספרים ותרגם אגדות ומעשיות. פרסומיו לילדים ולנוער זכו לפופולריות רבה.
יצחק למדן נולד ב־7 בנובמבר 1899. הוא גדל בלימוד עברי. בזמן המלחמות נדד והלך ממקום למקום.
בשנת 1920 עלה לארץ ישראל והשתתף בעבודת החלוצים. הוא חצב אבנים וסלל דרכים.
ב־1927 כתב למדן את "מסדה". "מסדה" היא פואמה, שיר ארוך שמספר על גבורה. השיר השפיע על צעירים בכל העולם.
ב־1933 התחיל להוציא את כתב העת "גליונות". כתב עת זה פרסם שירים וסיפורים של סופרים צעירים.
למדן גם תרגם ואסף אגדות. תרגומיו לילדים אהבו הקוראים הצעירים. פרס ילדים ברמת גן נקרא על שמו.
ב־1946 קיבל את פרס ברנר. הוא נפטר ב־17 בנובמבר 1954 ונקבר בקריית שאול.
סמוך למותו, ב־1955, קיבל פרס ישראל לספרות יפה. יש רחוב על שמו בתל אביב. הארכיון שלו שמור במכון גנזים.
הוא כתב שירים, ערך ספרים ותרגם אגדות שילדים אוהבים.
תגובות גולשים