ירוחם היא מועצה מקומית (רשות מקומית) בבקעת ירוחם שבנגב, במחוז הדרום של ישראל. היישוב הוכרז כמועצה מקומית ב‑1959. הוא נמצא כ‑11 ק"מ מדרום‑מערב לדימונה וכ‑27 ק"מ מדרום‑מזרח לבאר שבע.
השם ירוחם מופיע כבר בכתובת של פרעה שישק מהמאה ה‑10 לפני הספירה. באתר תל רח'מה הסמוך לכניסה המערבית זיהו את ירוחם הקדומה. לידו יש באר שנחשבה קשורה לסיפורי המקרא. לאורך הדרך העתיקה באזור נמצאו מצודות מתקופת מלכי יהודה.
היישוב המודרני החל ב‑1951 כמחנה מעבר לעולים מרומניה, שנקרא מעברה. (מעברה = מחנה זמני לעולים.) בהמשך הצטרפו עולים נוספים ממרוקו, פרס והודו. ב‑1959 הוחלף המעמד ליישוב קבע ומונה רבה ראש מועצה. בשנות ה‑60 נבנו מפעלים ושירותים, אך פתיחת כבישים באזור העבירה תנועה מרכזית והביאה לבידוד של ירוחם. מרחקה ממרכז הארץ וקשיים כלכליים גרמו להגירה של צעירים.
באותן שנים הגיעו משפחות דתיות וחרדיות, והוקמו מוסדות חינוך כולל ישיבה גבוהה. בשנות ה‑80 נבחר ברוך אלמקייס כראש מועצה. בתקופתו נפתחו מוסדות תרבות, אבל גם עלה שיעור האבטלה. בין הפרויקטים המוכרים במשפחה הציבורית נכלל אגם ירוחם בפארק העירוני, שנחשב בתחילה להצלחה ולימים הפך לבעייתי לשחייה על פי המשרד להגנת הסביבה.
בשנות ה‑90 הגיעו עולים מברית המועצות והאוכלוסייה התגמלה בגיוון: חצי התושבים יוצאי צפון‑אפריקה, כרבע יוצאי ברית המועצות, ועוד קהילות מהודו וממערב. בשלהי שנות ה‑90 ותחילת ה‑2000 הושמו דגש על חינוך. בתקופת ראש המועצה מוטי אביסרור עלה אחוז הזכאים לבגרות מ‑17% ל‑73% בתוך עשר שנים. הצלחה זו הביאה לפרסים ממשלתיים ולשיפור בתדמית היישוב.
בתחילת שנות ה‑2000 חזר אלמקייס לראשות המועצה, אך נרשמו בעיות ניהול וחובות, מה שהוביל לפיזור ולמינוי ועדה קרואה בראשות עמרם מצנע (אלוף במיל'). מצנע פעל לשיקום החינוך ולשיפור התשתיות, וזכה לפרסים על עבודתו.
הוועדה הקרואה שיפרה את בתי הספר והציבה ציוד חינוכי מתקדם. הוביל גם פרויקטים של תשתיות וסביבת חיים. בחלק זה הושם דגש על חיבור טכנולוגי בבתי הספר.
הבחירות ב‑2010 הביאו לכהונתו של מיכאל ביטון כראש המועצה. מאז הושקו תכניות לפיתוח כלכלי וחברתי, כגון פיילוט לחיזוק עוגנים כלכליים ותוכנית "ירוחם תחילה" לשיפוץ רחובות וסיוע חברתי. אושרה הקמת שכונת אופק עם כ‑630 דירות ותכנון פארק וטיילת לאורך נחל שועלים. בסוף 2019 החלה תכנון מתאר עירוני שכולל מלונות, חממות חקלאיות ומיזמים סביבתיים.
עיר הבה"דים היא מתחם שבו נמצאים שמונה בסיסי הדרכה של צה"ל. עד 2014 השטח השתייך למועצה אזורית רמת נגב. ב‑2014 הועבר תחום השיפוט של העיר הבה"דים לירוחם. העברה זו הגדילה משמעותית את הכנסות המועצה ממסי ארנונה.
מספר התושבים גדל בשנים האחרונות והגיע לכ‑10,000 בסביבות 2015. האוכלוסייה מגוונת מאוד מבחינת מוצא ואתניות. נפוצו יוזמות מקומיות לעידוד צעירים להישאר ולרכוש דירות במחירים מוזלים.
בירוחם פועלים כמה בתי ספר תיכוניים ובתי ספר יסודיים. קמה גם פעילות חינוכית חדשנית כמו MindCET, מרכז לחדשנות בחינוך. הקהילות המקומיות יזמו פרויקטים חברתיים רבים: מרכז מדעים, תוכניות רובוטיקה, מרכז קשישים לעולי חבר העמים, סניפים של עמותות וחוגים. מתקיימים פסטיבלים מוזיקליים ותרבותיים המשלבים עדות שונות.
באזור יש את מכתש ירוחם (מכתש = גיא טבעי דמוי קערה), אתר החולות הצבעוניים והר אבנון. קיימות שמורות פריחה, מסלולי הליכה ורכיבת אופניים, ונקודות תצפית על הנוף המדברי. פארק אגם ירוחם נועד לחבר מדבר ומים, אך עדיין לא מומש במלואו.
כ‑1,600 תושבים עובדים בתוך ירוחם במסגרות שונות. העיר מאופיינת בקהילות מעורבות ויוזמות חברתיות (כגון עמותות לעידוד הצעירים ולשילוב קהילות). שינויי תכנון ואחזקת תשתיות מיועדים לחזק את הכלכלה המקומית.
בעבר ירוחם הוצגה לעתים כסמל לקשיי עיירות הפיתוח. בשנים האחרונות הדימוי השתנה בזכות חיזוק החינוך, מנהיגות מקומית והגעת צעירים. הביקוש לדיור עלה, ויש ניסיון לשפר את התדמית באמצעות תרבות, חינוך ותשתיות.
ירוחם היא עיר קטנה בנגב, במרחק נסיעה מבאר שבע ודימונה. היא הוכרזה כמועצה מקומית ב‑1959. (מועצה מקומית = עיר עם הנהלה משלה.)
השם ירוחם מוזכר מאז העת העתיקה. ליד העיר יש תל ישן ובאר ישנה. אלו הוכחות לחיים במקום לפני אלפי שנים.
בשנות ה‑50 הוקם מחנה לעולים (מעברה = מחנה זמני). עלו לכאן משפחות מרומניה, ממרוקו ומהודו. ב‑1959 המקום הפך לעיר קבועה.
העיר גדלה לאט. היו קשיים בגלל מרחקים וכבישים שסיבכו את התחבורה. בשנות ה‑90 חיזקו את מערכת החינוך. יותר תלמידים סיימו בגרויות וזה שיפר את חיי התושבים.
ליד ירוחם נבנתה עיר הדרכה גדולה לצה"ל, שנקראת עיר הבה"דים. ב‑2014 השטח עבר להיות תחת ירוחם. זה עזר לעיר לקבל יותר כספים לשירותים.
ליד ירוחם יש מכתש (גיא גדול), הר אבנון ואתרי פריחה יפים. יש מסלולי הליכה ורכיבת אופניים. פארק אגם ירוחם משלב מים וצמחיה במדבר.
= תרבות וקהילה
בירוחם יש פסטיבלים שמחברים בין קבוצות שונות. יש גם מרכזים ללימוד, רובוטיקה ועשייה חברתית. צעירים מקימים פרויקטים ועוזרים לקהילה.
= למה לעקוב אחרי ירוחם?
בעבר העיר סבלה מקשיים. היום יש בה חינוך טוב, יוזמות צעירות ותיירות. העיר עדיין מתפתחת ויש בה טבע מיוחד שכדאי לבקר.
תגובות גולשים