ירקן

ירקן הוא כינוי בלתי־גיאולוגי לאבנים ירוקות שעשויות שני חומרים שונים: נפריט וג'יידיט. שניהם סיליקטיים, מינרלים שמורכבים מסיליקון וחמצן, אבל שייכים לקבוצות מינרליות שונות. נפריט הוא צורה של אקטינוליט (מאמפי־בול, קבוצה של אמפיבולים, מינרלים אינוסיליקטים), וג'יידיט הוא מינרל מקבוצת הפירוקסן (גם הוא אינוסיליקט).

השם נובע מהצבע הירוק. בספרדית יש שם עתיק piedra de ijada, שפירושו "אבן החלציים", על רקע אמונות ריפוי. השמות של המינרלים נגזרו מהכינויים ההיסטוריים, למשל "נפריט" מ-lapis nephriticus (אבן כליה).

בעבר קראו ליידים ושאר אבנים ירוקות בשם ירקן. היום במערב הכינוי המקובל הוא "ג'ייד" (Jade), אך המונחים המסחריים מבלבלים לפעמים אבנים שאינן ג'ייד אמיתי.

בסין האבן ידועה לפחות 5,000 שנה ותו הסיני 玉 (yu) מתורגם לעתים כ"ירקן". משמעותו בסינית רחבה יותר: "אבן יקרה" או "לקישוט". ג'יידיט נקרא 硬玉 (ying yu׳, "ירקן קשה") ונפריט נקרא 軟玉 (ruan yu׳, "ירקן רך").

בארכאולוגיה הסינית נמצאו חפצי ירקן מלפני יותר מ-5,000 שנים. בתחילה השתמשו בו גם לכלים חדים, אבל מאוחר יותר הפך לחומר יקר לקישוטים ופולחן בגלל יופיו ועמידותו. הנפריט היה המוכר בסין עד תחילת היבוא של ג'יידיט מבורמה במאה ה-19, אז הפך ג'יידיט לסוג הקיסרי.

מרבצי נפריט חשובים היו בנינגשאו, באזור שאאנשי ובהר דוּ שבחנאן. הירקן מאזור חוטאן (הֶאטִיַאן) בשינג'יאנג נחשב יקר ולרוב נאסף מנהרות.

בקוריאה נמצאו חפצי ירקן בתרבויות עתיקות. גילוף סהרונים וסמלים בצורות שונות היה חלק מהאמנות המקומית, אך השימוש ירד עם עליית טקסי בודהיזם.

בני המאורים בניו זילנד קוראים לנפריט pounamu. האבן חשובה מאד בתרבותם, נחשבת אוצר (taonga), וממנו יוצרים כלי נשק וטובענות כגון ה־Mere והתליון Hei‑tiki.

בעמים הפרה‑קולוניאלים של מרכז אמריקה ירקן (בעיקר ג'יידיט) היה נדיר ויקר. המקור העיקרי היה עמק מוטאגואה בגואטמלה, והאבן שימשה לחריטה וטקסים של האצולה.

נפריט מופיע בגוונים לבנים וירוקים. ג'יידיט מגוון צבעים יותר, ירוק־אזמרגד, ורוד, סגול ולבנים שקופים למחצה. ג'יידיט נדיר יחסית: היצרניות העיקריות היום הן בורמה וגואטמלה; קנדה מייצרת בעיקר נפריט.

ירקן הוא אבן רשמית של מדינות אמריקאיות רבות ומתקיימים מרבצים בקנדה ואלסקה. במדליות אולימפיאדת בייג'ינג 2008 שולבה טבעת ירקן, מקרה ראשון שבו שימש חומר שאינו מתכת במדליה.

יש אבנים ומוצרי זכוכית שמכנים אותם "ירקן" אך אינם כאלה באמת. נבדלים ביניהן באמצעות בדיקות קשיות, פצילות ושקיפות. מינרלים כמו סרפנטין, כריזופראס וזכוכית צבועה נמכרים לעתים כירקן.

לירקן אפשר לבצע טיפולים לשיפור המראה והיציבות. נהוג לתאר שיטות אלו כ־A, B ו‑C במסחר.

בארכיאולוגיה נמצאו חפצים מגולפים מירקן מתקופות שונות, כולל דרקונים, טבעות ואבזמים משושלות שאנג, האן וטאנג.

ירקן הוא שם לאבן ירוקה חשובה. יש שתי אבנים עיקריות: נפריט וג'יידיט. שניהם חזקים וניתן לגלף מהם צורות יפות.

השם קשור לצבע הירוק. בספרדית קראו לה "piedra de ijada" בגלל אמונה בריפוי.

בסין התו 玉 (yu) משמש לכל אבנים יפות. יש מילים שונות ל"ירקן קשה" ו"ירקן רך".

בסין גילו חפצי ירקן מלפני אלפי שנים. השתמשו בו לכלים ולתכשיטים. ג'יידיט הגיע לסין אחרי 1800.

בני המאורים בניו זילנד קוראים לאבן pounamu. הם עושים ממנה תכשיטים וכלי כבוד. היא מוגנת ומיוחסת כחפץ בעל כוח.

בתרבויות כמו האולמקים והמאיה השתמשו בג'יידיט מאזור מוטאגואה בגואטמלה לטקסים ולחפצי מעמד.

נפריט יכול להיות לבן או ירוק. ג'יידיט יש בו צבעים רבים. היום בורמה וגואטמלה מייצרות הרבה ג'יידיט.

יש מקומות שהכריזו על ירקן כאבן רשמית. במדליות אולימפיאדת בייג'ינג 2008 הוסיפו טבעת ירקן.

לפעמים מוכרים אבנים אחרות תחת השם ירקן. כדי לבדוק משתמשים בבדיקות של קשיות ושקיפות.