ב-28 באוגוסט 1963 נאם מרטין לותר קינג באנדרטת לינקולן (אנדרטה = מבנה זיכרון בוושינגטון) את הנאום המוכר בשם "יש לי חלום". הנאום הועבר בזמן "המצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות" מול כ-250,000 אנשים. בקולו קרא קינג לשוויון בין גזעים ולסיום האפליה נגד השחורים בארצות הברית.
ביוני 1963 הנשיא ג'ון קנדי הציע חוק זכויות אזרח שמטרתו להגן על הזכות להצביע ולצמצם אפליה. כדי לתמוך בחוק ארגנו מנהיגי התנועה לזכויות האזרח (התנועה = הקבוצה שפועלת לשוויון זכויות) מצעד תמיכה בוושינגטון. המארגנים התכוונו לשמור על אווירה רגועה ולמנוע אלימות.
הנאום תוכנן כמחווה להצהרת העצמאות ולנאום גטיסברג של לינקולן. קינג חזר מספר פעמים על הביטוי "יש לי חלום" כדי לתאר עולם שבו בני אדם חיים יחד בשוויון. הוא דמיין יום שבו ילדים לא יישפטו לפי צבע עורם אלא לפי אופיים. פסקאות אלה הפכו לסמל של התקווה והשאיפה לצדק.
היו וויכוחים משפטיים בארצות הברית על זכויות היוצרים של הנאום. הדיון עסק בשאלה האם שידור חי והקלטות מרובים מבטלים זכויות אלה. בית המשפט בתיק "עזבון מרטין לותר קינג נ' CBS" קבע שהשידור עצמו לא מנע מקינג לקבל תמלוגים על הנאום.
בסוף שנות ה-60 פורסם בישראל שיר בשם "יש לי חלום", שנכתב על ידי יחיאל מוהר והולחן על ידי משה וילנסקי. חזרו עליו זמרים כמו יהורם גאון. הסופר יגאל שוורץ סיפר ששמע את הנאום בילדותו והתרגש מאוד, אף שלא הבין את כל המילים.
ב-28 באוגוסט 1963 אמר מרטין לותר קינג נאום מפורסם בשם "יש לי חלום" באנדרטת לינקולן. אנדרטת לינקולן היא מבנה גדול בוושינגטון לזכר הנשיא לינקולן. כ-250,000 אנשים הקשיבו לו.
באותה תקופה נשיא ארה"ב רצה חוק שיעזור לשחורים לקבל זכויות שוות. כדי לתמוך בחוק ארגנו מצעד גדול בוושינגטון. המנהיגים רצו שהמחאה תהיה שקטה וללא אלימות.
קינג דיבר על חלום שבו אנשים מכל הצבעים יחיו יחד בשלום. הוא חזר על המילים "יש לי חלום" כדי לתאר זאת. הוא רצה שילדיו ושל ילדים אחרים לא ישפטו לפי צבע העור.
היו מחלוקות מי הבעלים של הנאום כי הוא שודר בהקלטות רבות. בית משפט אמר שקינג עדיין יכול לקבל תשלום על הנאום.
בישראל יצא שיר בשם "יש לי חלום" בסוף שנות ה-60. גם אנשים כמו יגאל שוורץ זכרו איך הנאום רגש אותם.
תגובות גולשים