ישיבת ההסדר היא ישיבה המשלבת לימוד תורני גבוה ושירות בצה"ל במסגרת דתית. ברובן הן משתייכות לזרם הדתי־לאומי והן נחשבות לשילוב בין חובת לימוד התורה לבין המחויבות לשרת בצבא ולהשתלב בחברה הישראלית. חלק קטן מהן הן חרדיות, ונגדן יש בדרך כלל התנגדות במגזר החרדי.
התלמידים נקראים "בני"שים" (קיצור של "בני ישיבות"), ומגיעים ברובם מבתי ספר תיכוניים דתיים. בדרך כלל הם נשארים במסלול כחמש שנים.
בשנת 2023 פעלו כ־80 ישיבות הסדר ברחבי הארץ, ובהן כ־12,000 תלמידים. בשנת תשנ"א (1991) קיבל מפעל ישיבות ההסדר פרס ישראל על תרומה לחברה ולמדינה.
מעמדן החוקי של ישיבות ההסדר הוסדר בתקנות שיוצא שר הביטחון. מושג מסלול ההסדר נקשר לנח"ל תורני ולדיונים משפטיים סביב דחיית שירות לחסרי־חובה. לאחר ביטול חוק טל בפברואר 2012 נפגע הבסיס החוקי למסלול, אך בצד המעשי צה"ל ממשיך לאפשר גיוס דרך מסלולי ההסדר ושלל מסלולים קשורים. חקיקה חלופית הוצעה בכנסת, אך נתקלה בהתנגדויות פוליטיות.
המסלול החל באופן רשמי ב"כרם ביבנה" בקיץ 1959, עם יציאת מספר תלמידים לאימוני צניחה. בשנים שאחרי מלחמת ששת הימים נוספו ישיבות נוספות, והמסגרת הורחבה בשנות ה־70. בהמשך גדל מספר היישובים והתקציבים, וחלק מהישיבות קיבלו גם תמיכה מהסוכנות היהודית.
יום הלימוד מחולק לרוב לשלושה 'סדרים', בוקר, צהריים וערב. רוב הזמן מוקדש ללימוד תלמוד בעיון (לימוד מעמיק) ולבקיאות (לימוד מהיר לצורך שליטה בחומר). בנוסף יש שיעורים במחשבת ישראל, תנ"ך ולעיתים סדר מוסר. הלימוד נעשה בחברותות (שני סטודנטים לומדים יחד), בשיעורים ובשיחות.
ישיבת ההסדר מדגישה גם מעורבות ציבורית: תלמידים מתנדבים בפעילויות כמו מד"א, משמר אזרחי ושירותים קהילתיים.
הישיבות ממומנות בחלקן על ידי משרד החינוך ומשרד הביטחון, על פי הסדר משפטי משנת 1997. הן גם מקבלות תמיכה מרשויות מקומיות, תרומות וגופים פרטיים. תקציבי התמיכה השתנו עם השנים; חלק מההכנסה מגיע מהורים, שמחזירים דמי רישום ולימוד עבור התקופה שבה הבן נמצא בשל"ת.
בחלק גדול מהישיבות המסגרת נמשכת כ־חמש שנים. המסלול כולל תקופת של"ת (שירות ללא תשלום), החלק שבו התלמידים נמצאים בישיבה ולא במדים, ואחריו תקופת שירות צבאי פעיל (שר"פ). בממוצע מדובר בכמה שנות לימוד ושלש שנים ויותר בסך הכל: בדרך כלל כשלוש שנים ושבעה חודשים בישיבה, ועוד כשנה וחמישה חודשים בשירות פעיל. משך מדויק תלוי בצרכי הצבא ובתפקיד החייל.
יש תלמידים שבוחרים להמשיך לשירות מלא או להשקיע בלימודי רבנות ודיינות לאחר סיום המסלול.
יש מסלולים אחרים שמשלבים לימוד ושירות בצורה שונה. לדוגמה: מסלול "שילובים" (שתי שנות שירות ושתי שנות לימוד), "שסדר" (שש שנים, יותר שירות), ו"הסדר מרכז" המיועד לבוגרי ישיבות גבוהות עם שירות צבאי קצר יותר ומתאים לתלמידים שרוצים להמשיך בלימוד עתידי.
תלמידי ישיבות ההסדר השתלבו גם בתפקידי פיקוד וקצונה בצה"ל. לאורך השנים יצאו מהם קצינים בכירים ששירתו גם במילואים.
חלק מהתלמידים משרתים במחלקות ייעודיות, וחלקם משולבים ביחידות רגילות. מי שנקלט לקורסים מיוחדים (חובש, מ"כים, טייס וכו') לעיתים נדרש להשלמת שירות מלא לפי דרישות הקורס.
בשנים האחרונות בוצעו שינויים בתצורות המחלקות ובמדיניות ההשתלבות של תלמידים ביחידות השונות.
של"ת פירושו "שירות ללא תשלום". זו תקופה שבה התלמידים לומדים בישיבה במקום לשרת במדים. בסך הכל תקופת השל"ת לפני ואחרי השירות הפעיל נמשכת כ־שנתיים־וחצי, והשרות הפעיל כ־שנה־וארבעה חודשים, בדרך כלל.
ישיבות ההסדר נידונות לעיתים בשיח הציבורי בנוגע לשוויון בנטל. מבקרים טענו ששירות החיילים במסלול קצר יותר מהשירות הסדיר ואי־נוכחות בישיבה מעוררים שאלות. דו"ח ציבורי ממחצית העשור הקודם הציע לבטל מסלולים ייחודיים. לאחר רצח יצחק רבין עלתה גם ביקורת על חיבור בין מסגרות צבאיות־ישיבתיות לטענות פוליטיות.
במקרים של סירוב פקודה (סרבנות) חריגים הם הוצאו מהמסלול, והיו צעדים של צה"ל ושרי ביטחון כנגד ישיבות שעודדו זאת. מאוחר יותר הוגנו תקנות שדוגלות בעקרונות מסוימים להגנה על מעמדן של ישיבות.
ישיבות ההסדר הן ברובן ציוניות־דתיות, אך קיימת שונות בין ישיבות ותפיסותיהן. יש גם ישיבות שמעדיפות להשאר כ"ישיבות גבוהות" ולא להיות מסודרות כהסדר, ובכל זאת מאפשרות לתלמידים לגשת למסלול ההסדר בדרך אחרת. בשנת 2023 פעלו כ־80 ישיבות הסדר, עם כ־12,000 תלמידים.
ישיבת ההסדר היא בית־ספר לתלמידים דתיים.
לומדים שם תורה וגם משרתים בצבא.
התלמידים נקראים בני"שים. בני"שים זה קיצור של "בני ישיבות".
יש כ־80 ישיבות הסדר בישראל. יש בהן כ־12,000 תלמידים.
התלמידים לומדים בדרך כלל תלמוד (ספרי הלימוד של היהדות).
הם לומדים בעיון, כלומר בוחנים את הטקסט לעומק.
הם גם לומדים בבקיאות, כדי לשלוט בחומר מהר יותר.
יש שיעורים בתנ"ך ובמחשבת ישראל.
חלק מהזמן הם בישיבה, בחלק הם בשירות במדים.
של"ת זה "שירות ללא תשלום". בזמן זה הם לומדים בישיבה.
בסך הכל המסלול אורך כמה שנים.
תלמידים רבים מתנדבים בעזרה לקהילה.
הם עובדים עם מד"א, משמר אזרחי ושירותים מקומיים.
יש ויכוחים על המסלול הזה בחברה.
יש מי שחושב שהשירות קצר מדי לעומת חיילים אחרים.
לפעמים היו מקרים של סירוב פקודה. זה עניין שנדון ברצינות.
כ־80 ישיבות הסדר ו־12,000 תלמידים (2023).
תגובות גולשים