ישעיהו בן־אמוץ (נקרא גם ישעיהו הנביא) פעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון. הוא נחשב לאחד הנביאים המרכזיים והמשפיעים במסורת הישראלית. ישעיהו היה פעיל בתקופה שבה ממלכת אשור התחזקה וממלכת יהודה החלשה, ורבות מנבואותיו עוסקות במתרחש המדיני אז.
אין לנו תיאור מלא של חייו; המידע מגיע בעיקר מספר ישעיהו ומספר מלכים ב'. אביו היה אמוץ. ממנבואותיו נראה שהיה נשוי והיו לו ילדים, בין השמות המוזכרים: שאר ישוב ומהר שלל חושבז (יש חילוקי דעות אם שני אלה הם ילד אחד או שניים). בתו מוזכרת במסורת כמי שייתכן שנישאה לחזקיהו. שמות נשים בסיפור מופיעים בעיקר בכינויים, כמו "עלמה" ו"נביאה".
לפי המסורת המדרשית, אמוץ גם היה נביא, ויש טענות מסורתיות על אורך חייו של ישעיהו ומותו, כולל אגדה שמייחסת את מותו למנשה. עם זאת, יש חילוקי דעות בין המסורות והפרשנים על אודות מותו.
בשנת 2018 נמצאה בעופל חותמת (בולה) שעליה כתוב "לישעיה[ו] נבי". חוקרים מציעים שאולי זו חותמתו של ישעיהו הנביא, אך זאת השערה ולא הוכחה ודאית.
ישעיהו מוזכר כמתנבא בימי ארבעה מלכים: עזיהו (עזיּהו/עזיה), יותם, אחז וחזקיהו. הבעיה הכרונולוגית נוגעת לתאריכי תחילת נבואתו; הפסוק הראשון של הספר מציין את שמותיהם, אך הנבואה הראשונה שמתוארכת בדיוק מופיעה בימי אחז, סביב 734, 733 לפנה"ס. בפרק ו' יש תיאור של קריאת ה' לישעיהו (חזון הקדשה) ששימש כהתחלה ספרותית של שליחותו.
לנושא הוצעו שתי גישות עיקריות: אחת טוענת שתחילת הנבואה היא בשנת מות המלך עזיהו, לפי פירושים חז"ליים ופרשנים ימי־ביניים, והשנייה מניחה שישעיהו החל להתנבא בתקופה מסוימת בתקופת עזיהו, אך הנבואות המוקדמות שלו לא תוארכו מפורשות.
הנבואה האחרונה המתוארכת בדיוק היא משנת 701 לפנה"ס, ומתייחסת למצור סנחריב על ירושלים. רוב החוקרים סבורים שישעיהו המשיך להתנבא גם לאחר תקופה זו, אך חלקים מהספר אינם מתוארים כרצופה בזמן.
נושאי הנבואות מגוונים: קריאה לצדק חברתי, התנגדות לעבודת אלילים, ביקורת על פולחן ללא תשובה, וקריאה לתיקון המוסרי. ישעיהו מדבר גם על גורל ישראל ועל עמים שכנים, ותיאר חורבן לעמים מסוימים וגם תקוות הישועה לישראל.
בכתביו משולבים שני כיוונים: מגמה לאומית שדואגת לישראל והמגמה האוניברסלית שמדברת על תיקון עולם לכל העמים. שלוש נבואות מרכזיות עוסקות ב"אחרית הימים", ב"חוטר מגזע ישי" (המתפרש כמנהיג משיחי מצאצאי ישי) ובחזון של שלום עולמי. ישעיהו מדמיין זמן שבו העמים ישמרו על זהותם, אך יתכנסו סביב מרכז רוחני בירושלים. הוא גם מבטא ביקורת על אשור, שבעיניו ריסקה את המוסדות הלאומיים של העמים שנכבשו.
בין הדימויים המפורסמים - "וגר זאב עם כבש" - מופיע חזון של קץ למלחמות ותחילת שלום. ישעיהו מנבא נסי־גאולה שונים בעת קיבוץ הגלויות.
ספר ישעיהו משלב שירה ונאום פרוזאי. בפרק ו' מתואר מעמד הכרזתו של ישעיהו על שליחותו, כאשר הוא חווה חזון: הוא רואה את ה' על כסא רם, ואת קודשיו במקדש. חז"ל השוו את חזון זה לחזון המרכבה של יחזקאל.
חוקרי המקרא המודרניים מצביעים על כך שהספר כולל חלקים בסגנונות שונים, ולכן יתכן שמדובר בקיבוץ דרשות של כמה דוברים, וזה הבסיס לתיאוריות על "ישעיהו השני" (חותמות של נביאים שונים בתוך הספר).
במסורת הנוצרית נבואות רבות מישעיהו מיוחסות לישו, ובעיקר שירי "עבד ה'" הנזכרים בברית החדשה. ישעיהו מצוטט רבות בברית החדשה, והנצרות רואה בו חוזה של הופעת המשיח.
ישנן מסורות שונות למיקום קברו של ישעיהו. אתר אחד שמיוחס לו נמצא בגליל, סמוך לשפך נחל ברעם, וכ-1.5 ק"מ ממזרח לקיבוץ ברעם. ציון נוסף מסור באספהאן, שם המקום משמש אתר תפילה ליהודים ולמוסלמים.
ישעיהו היה נביא ביהודה. נביא זהו אדם שמדבר בשם ה'. הוא חי בזמן שבו ממלכת אשור הייתה חזקה.
אין לנו סיפור שלם על חייו. יודעים שאביו נקרא אמוץ. היו לו ילדים, אחד מהם נקרא שאר ישוב. יש גם שם מוזר אחד - מהר שלל חש בז.
אומרים שהייתה לו בת שאולי נישאה לחזקיהו. שמות הנשים מופיעים רק בכינויים, כמו "עלמה" ו"נביאה".
בשנת 2018 נמצאה חותמת בעופל שכתוב עליה "לישעיהו נבי". חוקרים חושבים שאולי זו חותמתו.
הוא התנבא בתקופת כמה מלכים: יותם, אחז וחזקיהו. הנבואה הראשונה שהתארכה בדיוק מדברת על אירוע בימי אחז, סביב שנת 734 לפני הספירה.
הנבואה האחרונה המתוארכת מדברת על המצור של סנחריב בשנת 701 לפני הספירה. מצור זה אומר שכוחות התקיפו עיר כדי לכבוש אותה.
ישעיהו דיבר על צדק חברתי ופעל נגד עבודה זרה. עבודה זרה זו משמעותה עבודה של אלים אחרים במקום אלוהים.
הוא גם דיבר על ימים טובים שיבואו לעם. הוא כתב על משיח, אדם שיהיה ממלא תפקיד מיוחד בארץ.
הוא דמיין עולם שבו העמים לא יילחמו. הוא כתב דימוי מפורסם: "וגר זאב עם כבש". זאת אומרת - החיות הטורפות יחיו בשקט עם החיות החלשות.
ישעיהו דיבר על מרכז רוחני בירושלים שיסייע לעמים. אבל הוא גם כעס על אשור, כי אשור פגעה במדינות אחרות.
בפרק שישה ישעיהו ראה חזון. חזון זה פירושו שהוא ראה תמונה רוחנית של ה' במקדש. אחרי החזון הוא אמר שהוא מוכן להיות שליח.
חוקרים מודרניים אומרים שהספר כולל גם חלקים שכנראה נכתבו על ידי אנשים נוספים.
בברית החדשה מצטטים הרבה מדבריו. נוצרים מפרשים חלק מהנבואות כמתייחסות לישו.
יש מקומות שמייחסים את קברו לישעיהו. אחד בגליל ליד נחל ברעם. מקום אחר נמצא באספהאן ומקובל במקום על ידי יהודים ומוסלמים.
תגובות גולשים