ישעיהו שפירא (28.1.1891, 17.5.1945), המכונה "האדמו"ר החלוץ", היה מנהיג חסידי ציוני והשפיע על הציונות הדתית ועולמות ההתיישבות.
נולד בפולין לאלימלך וחנה ברכה, ונקרא על שם השל"ה הקדוש. אביו נפטר מוקדם, והוא גדל אצל סבו רבי חיים שמואל הורוביץ, שהיה נלהב לארץ ישראל. נישא לחיה שרה, בתו של האדמו"ר מקרימילוב.
ב-1914 עלה לארץ ופגש את הרב קוק, שהשפעתו עליו ניכרה. הטורקים גירשו אותו בחזרה לפולין בגלל נתינותו הרוסית. עלה שנית ב-1920, ושנים חי בארץ בנפרד ממשפחתו. בשנים 1922, 1924 שהה בבית דודו, האדמו"ר מדרוהוביץ', גם הוא חסיד ותלמיד הרב קוק.
היה בין מייסדי תנועת הפועל המזרחי והנהיג אותה מספר שנים. ב-1923 השתתף בוועד העיר של יהודי ירושלים. היה קרוב לתנועת ברית שלום, אך סירב לעקרון הדו-לאומיות שהציעה.
פעל בארגון קבוצות דתיות בפולין לרכישת אדמות ולעולה לארץ. ניהל משא ומתן עם משפחת סורסוק על קרקעות בעמק יזרעאל ועמק זבולון. קבוצות שקנו שם, כמו "נחלת יעקב" ו"עבודת ישראל", הפכו אחר כך לחלקים מכפר חסידים.
ארגן גם את קבוצת "עבודת ישראל - ורשא", שרכשה את קרקעת כפר אתא. כשהתפתחו שם סכסוכים, עמד בשנים 1935, 1945 בראש הוועדה הנייטרלית והביא רגיעה. לקהילה בכפר אתא הוקם בית כנסת בשם "בית ישעיהו" לזכרו.
בין 1926 ל-1931 ניהל, יחד עם הסופר ר' בנימין, מחלקת תעמולה בקרב חרדים עבור הקרנות הלאומיות. נסע באירופה ובאמריקה מטעם הקרן הקיימת לישראל (קק"ל), תחזק קשרים עם רבנים ופרסם כתבים. ב-1930 ערך את הספר "ארץ חפץ" של הראי"ה קוק. נבחר לנשיאות בקק"ל ומונה למנהל בנק זרובבל.
תמך בהתיישבות הדתית ובהתארגנויות עצמאיות, אך גם חיפש שיתופי פעולה עם ההסתדרות. בראשית שנות ה-40 שימש בסיעה המרכזית "תורה ועבודה" של הפועל המזרחי.
אשתו חיה שרה נפטרה צעירה. ב-1934 נשא לאישה את גיטל לאה פרידמן, בת האדמו"ר מבויאן. התאיישו בתל אביב. ב-1942 מכר את רוב נכסיו ועבר לעבוד אדמה בכפר פינס. ביתו הפך למרכז מפגשים, והוא חיבב לשיר ולנגן ניגונים חסידיים, ביניהם שירו "אילו היה לי כח".
עם הידיעות על השואה ומותו של אחיו, האדמו"ר מפיאסצנה, הידרדר מצבו הבריאותי. נפטר בירושלים והובא לקבורה בהר הזיתים. נקראים על שמו רחובות בבני ברק ובבית שמש.
אשתו הראשונה הייתה חיה שרה רבינוביץ. לאחר פטירתה נשא את גיטל לאה פרידמן. נכדו הוא הרב קלמן מנחם שפירא, הממשיך מסורת חסידית בבית שמש. אחיו הוא רבי קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה.
ישעיהו שפירא (1891, 1945) כונה "האדמו"ר החלוץ". אדמו"ר (מנהיג חסידי) פירושו ראש קהילה חסידית.
נולד בפולין וגדל אצל סבו שאהב את ארץ ישראל. עלה לארץ לראשונה ב-1914 ופגש את הרב קוק. בגלל המלחמה הוא הוחזר לפולין. עלה שוב ב-1920 וחי בארץ.
ארגן קבוצות של יהודים דתיים שקנו אדמות בארץ. מקומות שקנו הפכו לכפר חסידים וכפר אתא. כשהיו מחלוקות בכפר אתא, הוא עזר להפסיק את הריבים. בבית הכנסת שם קראו לבית על שמו.
עבד במסעות לגיוס כסף ותמיכה בארץ. עזר להוציא ספרים ולתמוך בהתיישבות. ב-1942 עבר לגור בכפר פינס ולעבוד בחקלאות. ביתו הפך למקום שאנשים באו לשמוע ממנו שירים וחסידות.
כשהגיעו הידיעות על השואה, בריאותו נחלשה. נפטר בירושלים ונקבר בהר הזיתים.
אשתו הראשונה נקראה חיה שרה. לאחר פטירתה נשא לאישה את גיטל לאה. נכדו, קלמן מנחם שפירא, גם הוא רב. אחיו היה האדמו"ר מפיאסצנה.
תגובות גולשים