ישראל בלקינד

ישראל בֶּלְקִינְד (11 באפריל 1861 - 28 בספטמבר 1929) היה ממייסדי תנועת ביל"ו ומחוללי העלייה הראשונה. הוא ייסד את גדרה והיה מחנך שפעל לקידום החינוך והשפה העברית.

בלקינד נולד בלהויסק שבפלך מינסק ברוסיה הלבנה. אביו חינך אותו בעברית, והוא למד בגימנסיה במוגילב ואז באוניברסיטת חרקוב. במשפחתו היו קרובים שהשפיעו על התנועה הציונית והעלייה.

בשנת 1882 יזם בלקינד בתור סטודנט קבוצת צעירים והקים את תנועת ביל"ו, שקראה לעידוד עלייה לארץ ישראל. ביוני 1882 הנהיג קבוצה של 14 ביל"ויים שעלו ארצה, ציון לפרק המרכזי בעלייה הראשונה. הם עבדו בבית הספר חקלאי מקוה ישראל ולוו בפרדסי יפו.
בלקינד עבר לראשון לציון, אך עזב ב-1884 בעקבות מחלוקות עם פקידי הברון רוטשילד. בשנת 1885 השתתף בחגיגות שלוש שנות ראשון לציון והניף דגל שדמה לטלית: בד לבן, פסי תכלת ומגן דוד תכול.
הוא הקים את המושבה ביל"וית הראשונה, גדרה, אך לא התאקלם בעבודת האדמה ועזב. כן השתתף בהקמתה של רחובות ונתן לה שם.

מ-1906 נדד בלקינד בין הארץ, אירופה וארצות הברית וקידם את חזונו לבית ספר חקלאי בשם "קריית ספר". בזמן מלחמת העולם הראשונה שהה בארצות הברית כדי לגייס תמיכה לפרויקט החינוך.

בשנים לאחר הפרעות באוקראינה אסף בלקינד כ-130 ילדים יתומים והביאם לארץ להשארה וחינוך. המהלך עורר מחלוקת: נטען שחסר סידור מסודר לטיפול בילדים. הם שהו תקופות בתל אביב וביפו, ועברו למקומות כמו חוות חפציבה, חדרה ומאיר שפיה.
בשנת 1925 הוחלט לפטר את בלקינד מהנהלת הענין והילדים הועברו למוסד אחר ליד עפולה.

בלקינד נסע לברלין לטיפול רפואי בשנת 1929, שם נפטר. הובא לקבורה בראשון לציון.

בלקינד היה חלוץ החינוך העברי בארץ. ב-1889 ייסד ביפו בית ספר שבו למדו מקצועות בעברית. לאחר סגירתו לימד בבתי ספר בירושלים ובמושבות. ב-1903 ייסד בבית מאיר שפיה את בית הספר החקלאי "קריית ספר" לילדים שברחו מפוגרומים, אך הוא נסגר אחרי כמה שנים וחלקו הועבר ליישוב בן שמן.
הוא כתב ספרי לימוד בעברית, חוברות להיסטוריה וייסד הוצאה לאור בשם "המאיר". ב-1917 פרסם ביידיש זכרונות על צעדיו הראשונים ביישוב היהודי.

רחובות במספר יישובים נקראו על שמו, בין היתר בתל אביב, בראשון לציון וברחובות.

ישראל בלקינד נולד ב-1861 ונפטר ב-1929. הוא עזר להביא יהודים לארץ ולהקים מושבות.

הוא למד בבית ספר ורכש עברית מהוריו. אחר כך למד באוניברסיטה.

ב־1882 הקים קבוצה שנקראה ביל"ו. ביל"ו קידמה עלייה לארץ ישראל. בלקינד הוביל 14 צעירים לארץ. הם עבדו בחקלאות ובמוסדות חינוך.
הוא עזר להקים את המושבה גדרה. הוא גם השתתף בהקמת ישובים כמו ראשון לציון ורחובות.

בלקינד רצה לפתוח בית ספר חקלאי בשם "קריית ספר". הוא נסע לאמריקה כדי למצוא תמיכה.

בשנים הראשונות אחרי מלחמות באוקראינה, בלקינד אסף כ־130 ילדים יתומים. הוא הביא אותם לארץ. היו בעיות בארגון וטענו שחסר טיפול מסודר. בסוף הילדים הועברו למקומות אחרים לטיפול.

ב־1929 נסע לברלין לטיפול רפואי ונפטר שם. הוא נקבר בראשון לציון.

בלקינד הקים בתי ספר בעברית. הוא כתב ספרי לימוד והוציא ספרים בהוצאת "המאיר". כמה מוזכרות של מחוזות נקראו על שמו.