ישראל גלעדי

ישראל ("ישראליק") גלעדי (קלראשי, בסרביה, 1886, 2 באוקטובר 1918) היה חלוץ שעלית העלייה השנייה. העניק לעצמו את השם "גלעדי" כאשר עלה לארץ ב-1905.


גדל במשפחה יהודית מסורתית ולמד בתלמוד תורה. הצטרף לתנועת פועלי ציון, ארגון פוליטי של פועלים יהודיים. בשנים הראשונות עסק בעבודה במושבות בזכרון יעקב ובגליל.

ב-1907 היה בין מייסדי ארגון בר גיורא, ארגון שמירה עברי ראשון. גם היה ממקימי השומר, ארגון שמירה חקלאי. ראה את השמירה כחלק מהעבודה באדמה, ורצה שחברי הארגון ישתלבו בהתיישבות ובשמירה על הגבולות.

במהלך מלחמת העולם הראשונה ניסה להתיישב בתל עדשים אך נאלץ לעזוב בעקבות סכסוכים. עבר עם חברים למסחה ומשם למטולה, שם הקימו את כפר בר גיורא. השלטון הטורקי חשד שהם מסייעים לניל"י (רשת חשאית), וכפרם נהרס באוקטובר 1917. גלעדי וחלק מחבריו נעצרו לזמן קצר, ובשחרורם שחזרו והקימו את הכפר מחדש.

חלה בשפעת הספרדית (מחלת שפעת קשה) בדרכו לאספה של הסתדרות פועלי הגליל ומת בגיל 32.

נשא את קיילה לבית בקר. לזוג נולדו חמישה ילדים, ורק הדסה ונחמן שרדו לתקופת הבגרות. שלושת האחרים, גדעון, דב ודוגל, נפטרו בילדותם. לבנו נחמן נולד בן צעיר שנהרג במלחמת יום הכיפורים.


כפר בר גיורא שונה שמו לכפר גלעדי לזכרו. נקראו על שמו גם רחובות בירושלים ובאשדוד.

ישראל "ישראליק" גלעדי נולד ב-1886 בקלראשי, בסרביה. ב-1905 עלה לארץ ושינה את שמו לגלעדי.


עבד במושבות כמו זכרון יעקב ובגליל. היה בין המייסדים של בר גיורא. בר גיורא הוא ארגון שמירה עברי ראשון. גם עזר להקים את השומר, ארגון שומרי משקים.

גלעדי רצה ששומרים יעבדו באדמה ויגן על הארץ. בתקופת המלחמה הקימו מטולה וכפר בר גיורא. הטורקים חשדו שהם קשורים לרשת סודית בשם ניל"י, והשמידו את הכפר באוקטובר 1917. לאחר שחרורם הקימו את הכפר שוב.

הוא חלה בשפעת ספרדית, שהיא מחלה מדבקת, ומת ב-1918. שמו נשמר בכפר גלעדי ובשמות רחובות בירושלים ובאשדוד.


הכפר שנקרא בר גיורא שונה לשם כפר גלעדי על שמו.