ישראל שוחט

ישראל שוחט נולד ב-30 בינואר 1886 בליסקווה, אז באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). משפחתו הייתה עשירה והוא קיבל חינוך מסורתי. אימו נפטרה כשהיה ילד, והמשפחה עברה לגלות בגרודנו. למד במסחר בוורשה ולחם ללמוד אגרונומיה בגרמניה, אך הפסיק כדי לעלות לארץ ישראל.


ב-1904 עלה לארץ עם אחיו ועבד בחקלאות בפתח תקווה וביקבי ראשון לציון. בקיבוץ שפיה שימש כמזכיר בבית ספר ליתומים של פרעות קישינוב. כבר בגרודנה היה חבר ב"פועלי ציון" ובארגוני הגנה עצמית (הגנה עצמית = ארגון שהגן על היישובים).

ב-1905 היה בין מייסדי מפלגת פועלי ציון בארץ. יחד עם דוד בן-גוריון חיבר את מצע רמלה. ב-1907 נבחר לקונגרס הציוני בהאג עם יצחק בן-צבי. ממפגש זה הקימו עם בן-צבי את ארגון "בר גיורא", קבוצת הגנה יהודית קטנה שביקשה ששמירה תהיה בידי היהודים עצמם. שוחט היה מפקדו. הפעילות התמקדה בחוות סג'רה, ושם הכיר את מניה וילבושביץ. הם נישאו ב-1908.

מ-1909 הורחבה הפעילות והוקם "השומר". שוחט נבחר למנהיג ההנהגה. הוא יזם גם את "לגיון העבודה", אך יוזמה זו פורקה אחרי שנה.


ב-1912 נסע ללמוד משפטים באיסטנבול עם בן-גוריון ובן-צבי. שם פעל בקרב הצעירים לציונות. בעת השירות בטורקיה הציע להקים יחידה צבאית יהודית, אך הרעיון לא יצא לפועל. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נשאר מעורב במערכת, אך הוטל עליו גלות לטורקיה.

בחזרתו ב-1919 הצטרף לאחדות העבודה. מעמדו הפוליטי ירד לעומת תקופת הקמת בר גיורא והשומר. ב-1920 היה בין מייסדי גדוד העבודה. אחרי פירוק השומר ב-1921 הקים יחד עם אחרים את הארגון החשאי "הקיבוץ", מתוך אי שביעות רצון מההנהגה החדשה של ההגנה. במאורעות מאי 1921 ארגן שוחט את ההגנה על פתח תקווה.

ב-1926 נסע לברית המועצות כדי לגייס תמיכה ציונית, ללא אישור המפלגה. הדבר הוביל לגינוי ולפירוק "הקיבוץ" ב-1927. במאורעות תרפ"ט השתתפו אנשי הקיבוץ והשומר בהגנת הגליל, ומזה חודשו יחסיו עם בן-גוריון.

בשנות ה-30 פעל בארגונים אזרחיים שונים. על פי הצעת הסוכנות היהודית נבחר לשמש יושב ראש המועדון התעופתי הלאומי, וקרא לו בשם הווי "מועדון הגמל המעופף". הקים או תמך בארגון לידידות יהודית-ערבית. סייע לחיילים בריטים, לשוטרים עבריים, לאמנים ולתיאטרון הבימה.

עם קום המדינה מונה ליועץ המשפטי של השר בכור-שלום שטרית במשרד לענייני מיעוטים. ב-1949 מונה שוב ליועץ המשפטי במשרד המשטרה. ב-1952 קודם לממונה על משרד המשטרה וכיהן בתפקיד עד מותו.

ב-7 ביולי 1961 נפטר בתל אביב. כמה חודשים לפני מותו נפטרה גם אשתו מניה. נקבר בחלקת "השומר" בבית הקברות בכפר גלעדי.


היה נשוי למניה וילבושביץ. היו להם בן ובת.

ישראל שוחט נולד ב-1886 בליסקווה. זו הייתה אז חלק מהאימפריה הרוסית. הוא עלה לארץ ישראל ב-1904 ועבד בחקלאות.


שוחט רצה שיהודים ישמרו על היישובים שלהם. הוא עזר להקים ארגונים של שמירה בשם "בר גיורא" ו"השומר". שם הוא היה מפקד. שם פגש את מניה. הם נישאו ב-1908.


בתקופת המלחמה תושבי טורקיה הגלו אותו לשם תקופה קצרה. אחרי המלחמה חזר והמשיך בעבודה ציבורית. הוא סייע בארגוני הגנה ובהגנה על פתח תקווה במאורעות של 1921.

בשנות ה-30 עזר להקים מועדון תעופה וקידם קשרים בין יהודים לערבים. עם הקמת מדינת ישראל שוחט עבד כיועץ משפטי במשרד המשטרה. ב-1952 מונה לממונה על משרד המשטרה.

ב-1961 נפטר בתל אביב. הוא נקבר ליד אשתו מניה.