יתרון לגודל

'''יתרון לגודל''' (Economies of scale) הוא מונח בכלכלה ובניהול שמתאר מצב שבו ארגון גדול נהנה מעלות נמוכה יותר ליחידה לעומת ארגון קטן.

ארגון גדול יכול להעלות את הייצור ולהוריד את העלות הממוצעת ליחידה. עלות ממוצעת ליחידה, העלות הכוללת חלקי מספר היחידות, יורדת כשהתפוקה גדלה, כי ההוצאות מתחלקות על יותר פריטים. עלויות יכולות להיות קבועות (למשל שכר הדירה) או משתנות (למשל חומרי גלם).

יתרון לגודל חשוב הן למחקר והן לקבלת החלטות. יחד עם זאת, הגדילה לא תמיד תורמת לחיסכון. קיים גם חיסרון לגודל, כאשר חברה גדולה מדי מוסיפה בירוקרטיה או שכבות ניהול, העלויות יכולות לעלות. מיזוג של עסקים לא קשורים עלול להוסיף עלויות כאלו.

היתרון יכול להיות פנימי או חיצוני. יתרון פנימי נובע מהחלטות בתוך החברה. דוגמאות: רכישת חומרי גלם בכמויות גדולות (כוח קנייה), בעלות על טכנולוגיה או פטנט (פטנט = זכות בלעדית על המצאה), או גישה להון.
יתרון חיצוני נובע משתנים חיצוניים לתעשייה. לדוגמה סובסידיות, הפחתות מס או שותפויות בתעשייה שמפחיתות עלויות לחברות רבות.

חנות שמייצרת חולצות עם לוגו משלמת על עיצוב פעם אחת. כשמייצרים הרבה חולצות, עלות העיצוב מתחלקת על יותר יחידות, והעלות הממוצעת לכל חולצה יורדת.

'''יתרון לגודל''' אומר שחברה גדולה יכולה לייצר דברים בזול יותר.

כשמייצרים יותר פריטים, העלות הממוצעת ליחידה יורדת. עלות ממוצעת ליחידה, כמה עולה כל פריט.
יש עלויות קבועות, עלויות שלא משתנות, כמו שכר דירה. ויש עלויות משתנות, כמו חומר גלם.
לפעמים גדילה גם מקשה. חברות מאוד גדולות עלולות להוסיף חוקים ובירוקרטיה, ואז העלות עלולה לעלות.

יש יתרון פנימי, קורה בתוך החברה. לדוגמה קנייה בכמויות גדולות (קנייה בכמויות = מקבלים מחיר טוב יותר), או בעלות על פטנט (פטנט = זכות על רעיון).
יש גם יתרון חיצוני, דבר שקורה לכל החברות בתעשייה. לדוגמה ממשלה עוזרת בסובסידיות או בהפחתות מס.

חנות שמעצבת לוגו משלמת עליו פעם אחת. אם היא מדפיסה המון חולצות, המחיר של כל חולצה יורד.