כדור (תחמושת)

כדור (תחמושת באריזה אחידה) הוא הקליע יחד עם התרמיל שמכיל את חומר הנפץ ההודף. הצורה הזו מאפשרת טעינה מהירה וההתאמה המדויקת של כמות ואופי חומר ההדף לקליע.
חלקי הכדור העיקריים הם: קליע, תרמיל (המעטפת), אבק שרפה (החומר ההדף), וכרכוב/פיקת הצתת (החלק הרגיש שמדליק את האבק). ברובים ונשק קל התרמיל בדרך כלל מפליז והקליע לעתים עם ליבת עופרת מצופה.
יש קליעים מיוחדים למטרות שונות: קליע נותב (מסמן את נתיבו), קליע חודר-שריון (עם ליבה קשה) וקליע מצית (מכיל חומר בעירה).
בכדורי טנק הקליע נקרא פגז והוא מותאם למטרה: חודרן קינטי, פגז נפיץ או בעל מטען חלול. בתרמילי טנקים משתמשים לעיתים בחומר מתכלה כדי לא לצרוך חלל חם בתוך הטנק.
בלחיצה על ההדק פועל הפטיש או הנוקר, הוא פוגע בפיקה (הצתת הדחף), הפיקה מדליקה את אבק השרפה שבתוך התרמיל, האבק בעריו מייצרים גז שמדחף את הקליע דרך הקנה. בנשק אוטומטי חלק מגזי הפליטה מחזירים את המכלול אחורה כדי לפלוט את התרמיל הריק ולטעון כדור חדש.
קליברים נפוצים בנאט"ו: 5.56 מ"מ, 7.62 מ"מ ו-9 מ"מ.

כדור הוא קליע ותרמיל ביחד. תרמיל הוא הקופסה שמכילה אבק שרפה.
יש קליע (החלק שעף), תרמיל, אבק שרפה ופיקה. פיקה היא הנקודה הקטנה שמדליקה את האבק.
כש לוחצים על ההדק פוגע חלק קטן בפיקה. הפיקה מדליקה את האבק. האבק בוער ויוצר גז. הגז דוחף את הקליע החוצה מהקנה.
יש קליעים שמסמנים את הנתיב שלהם, קליעים שעוברים שריון, וקליעים שבעצם מדליקים דברים.
לטנקים יש פגזים מיוחדים. קליברים נפוצים הם 5.56, 7.62 ו-9 מ"מ.