כוח ההרתעה הערבי

כוח ההרתעה הערבי (בערבית: قوات الردع العربية) הוקם על ידי הליגה הערבית (ארגון מדינות ערב) כדי לאכוף הפסקת אש זמנית בתחילת מלחמת האזרחים בלבנון.

ב-17, 18 באוקטובר 1976, במהלך החרפת הלחימה, התכנסה הליגה בראיד והושגה הפסקת אש. החלטות הוועידה אושרו מחדש בקהיר ב-25, 26 באוקטובר, ושם נקבע הגודל הסופי של הכוח: 30,000 חיילים. הכוח הוגדל מתוך כוח שמירת שלום ערבי שהיה עד אז בגודל של כ-2,300 חיילים.

הכוח הורכב ברובו מכוחות סוריים, עם תרומות קטנות מסעודיה, לוב ומדינות אחרות. למרות שהוקם לבקשת ראש ממשלת לבנון סולימאן פרנג'יה ואמור היה להיות תחת פיקוד הנשיא הלבנוני, בפועל פעל תחת פיקוד סוריה. מתוך 30,000 חיילים, כ-25,000 נשלחו על ידי סוריה. עיראק התנגדה להקמת הכוח מחשש להגברת השפעת סוריה בלבנון. ניסיונות של עיראק לשלוח חיילים דרך סוריה נחסמו על ידי המשטר הסורי.

באביב 1979, אחרי שהליגה האריכה את מנדט הכוח (הרשאה לפעול), הסודאנים, הסעודים וחיילים מאיחוד האמירויות עזבו. מאז הפך הכוח למעשה לסורי בלבד. באופן מעשי, הופעתו של כוח שנראה כ"פאן-ערבי" אפשרה בדיעבד לסוריה להצדיק את התערבותה ופלישתה ללבנון במאי 1976.

להבהרת הסכמות על פעילות פלסטינית בדרום לבנון נפגשו נציגי לבנון, סוריה והפלסטינים בשתורא ב-21, 25 ביולי 1977. ההסכם קבע, בעיקר לפי העמדה הסורית, כי כוחות פלסטיניים ייסוגו 15 ק״מ מהגבול עם ישראל. צבא לבנון היה אמור לאבטח את האזור שממנו נסוגו. כוח ההרתעה הערבי נועד לאבטח את החוף המערבי, לסייע בשיקום צבא לבנון, ולהיות יחד איתו אחראי לביטחון בכל המדינה. חיילי הכוח פרסו ב-30 ביולי בבקאע, סביב ביירות, בצידון ובטריפולי. אך סעיפים רבים בהסכם לא יושמו, מאחר שצבא לבנון לא הצליח לפנות את אש"ף מבסיסיו בדרום.

ביוני 1983 ממשלת לבנון לא האריכה את המנדט, ובכך הוכרע גורל הכוח. סוריה לא הסיגה את כלל כוחותיה ועמדה להמשיך להחזיק בהם כל עוד נדרשו. החלטת מועצת הביטחון 1559 הביאה לסיום הנוכחות הצבאית הסורית בלבנון ב-2005.

כוח ההרתעה הערבי היה כוח צבאי. הליגה הערבית היא קבוצה של מדינות ערביות.

הכוח נוצר ב-1976 כדי לשמור על הפסקת אש במלחמה בלבנון. בהתחלה קבעו בוועידות בריאד ובקהיר שהכוח יהיה בגודל 30,000 חיילים. רובם היו חיילים סוריים. זה גרם לכך שהכוח נראה כמו כוח של כל הערבים, אבל למעשה היה בשליטה סורית.

הכוח נשלח לבקשת ראש ממשלת לבנון סולימאן פרנג'יה. עיראק לא הסכימה לכוח הזה. באביב 1979 מדינות כמו סעודיה ואיחוד האמירויות עזבו, וכך נשארו שם בעיקר חיילים סוריים.

בקיץ 1977 נפגשו נציגים בשתורא. הם הסכימו שרוב הכוחות הפלסטיניים ייסוגו 15 ק״מ מהגבול עם ישראל. צבא לבנון היה אמור לשמור על האזור. כוח ההרתעה היה אמור לעזור ולאבטח את החוף ולסייע בשיקום הצבא הלבנוני. החיילים פרסו ב-30 ביולי בבקאע, סביב ביירות, בצידון ובטריפולי. רוב ההסכמות לא יושמו, כי צבא לבנון לא הצליח לפנות את בסיסי אש"ף בדרום.

ב-1983 ממשלת לבנון לא האריכה את ההרשאה לפעול של הכוח. סוריה לא הסיגה את כל חייליה. רק ב-2005, לפי החלטת האו"ם 1559, הסתיימה הנוכחות הצבאית הסורית בלבנון.