כומר

כֹּמֶר הוא איש דת המופקד על קיום טקסים דתיים ולעיתים גם מנהיג רוחני של קהילה.
המונח נפוץ בעיקר לתאר כמרים נוצרים, אך משמש גם לכהני דת בדתות אחרות, למשל סיקים או זורואסטרים.
בעברית, בגלל הקשר למושג של עבודה זרה, בני דת נוצרים נקראים לעתים 'כהן' או 'כהן דת'.

המונח מופיע בתנ"ך בשלוש אפשרויות והוא מתועד גם בכתבים אשוריים, כנעניים וארמיים ישנים.
בספרות התלמודית וההלכתית מופיעות צורות שונות של המילה: כומר, כומר וכמם.
אישה במעמד זה קרויה כמרה, ולעיתים בשפה החדשה גם כמרית.

בשפות אירופיות נעשה שימוש במונחים שמקורם בלטינית וביוונית כמו presbyter (מילה יוונית שפירושה זקן)
או sacerdos (מונח לכהן, משורש sacer שמשמעותו קדוש).

בכנסיות הקתוליות והאורתודוקסיות כהן (באנגלית: priest) מוסמך לקיים סקרמנטים, כלומר טקסים דתיים חשובים.
ההסמכה נעשית על ידי הבישוף, שמניח את ידו על ראש המועמד. לעתים המועמד מקבל את נדרי הכהונה בגיל 25 או יותר.
באורתודוקסיה מותר לגברים נשואים להיות כמרים אם הם נישאו לפני ההסמכה, אך אסור להינשא לאחר ההסמכה.
בכנסייה הקתולית והאורתודוקסית נהוגה פרישות (חיי רווקות) לחלק מהכהנים, ויש לכך מסורת היסטורית שנתקבעה במאה השביעית והחמירה אחרי הקונטרה-רפורמציה.
לבוש מסורתי של כמרים קתולים כולל בגדים שחורים וצווארון לבן; כמרים אורתודוקסים לבושים בגלימות שחורות ולעתים נושאים צלב גדול.

בכנסיות הפרוטסטנטיות ירד מעמד ה'כומר' כמעמד מיוחד. בסגנון הזה מדגישים יותר הדרכה רוחנית, ניהול תפילות ודרשות.
בזרמים רבים הכמרים אינם נבדלים בלבוש מהציבור, אך באנגליקנית ולותרנית נשמרים לעתים צווארון ותלבושת רשמית.
בפרוטסטנטיות מותר לכהנים להינשא, ובחלק מהזרמים, למשל באנגליקנית ולותרנית, גם נשים מועמדות לכמורה.

בספרות ההלכתית מופיע לעתים הכינוי גלחים כשם לעוסקים בכמורה הנוצרית.

כומר הוא אדם שאחראי על טקסים דתיים. טקס דתי זהו אירוע חשוב בקהילה.
המילה משמשת בעיקר לנוצרים, אבל לפעמים קוראים כך גם לכוהנים בדתות אחרות.
בעברית לפעמים קוראים לנוצרים 'כהן' בגלל קשר עתיק למילה העבודה זרה.

המילה הופיעה בתנ"ך ובכתבים עתיקים אחרים.
במקורות העתיקים יש גם צורות שונות של השם. אישה בתפקיד זה נקראת כמרה.

בשפות אחרות משתמשים במילים כמו presbyter (מילה לזקן) או sacerdos (מילה לכהן).

בכנסיות קתוליות ואורתודוקסיות הכומר עושה טקסים חשובים, כגון מיסה (תפילה מרכזית), הטבלה ונשיאת דרשות.
הבישוף מסמיך את הכומר על ידי הנחת ידיו.
בחלק מהכנסיות כומר יכול להיות נשוי אם נישא לפני ההסמכה.
בזרמים אחרים, בעיקר בקתוליות, הכמרים לעתים לא מתחתנים.
כמרים קתולים לובשים בגדים שחורים עם צווארון לבן.
בכנסיות הפרוטסטנטיות הכמורה דומה למדריך רוחני, והם יכולים להתחתן.
בחלק מהכנסיות, למשל אנגליקנית ולותרנית, גם נשים יכולות להיות כמרות.