כושר נשיאה

כושר נשיאה (carrying capacity), שמסומן באות K, הוא המספר המקסימלי של פרטים ממין מסוים שיכולים להתקיים לאורך זמן בסביבה נתונה. המספר נקבע לפי משאבים: מזון, מים, מקום מחסה ובני זוג. אם המשאבים קטנים מדי, האוכלוסייה קטנה עד שהמשאבים מתחילים להתחדש.

קיימים שני מודלים להתנהגות אוכלוסיות. המודל המעריכי (exponential) מניח משאבים בלתי מוגבלים, ובהתאם אוכלוסייה גדלה בקצב עולה בכל דור. המודל הלוגיסטי (logistic) מוסיף מגבלות משאבים; כאשר המשאבים מתדלדלים, קצב הגדילה יורד והאוכלוסייה מתייצבת סביב כושר הנשיאה. בטבע רוב האוכלוסיות פועלות לפי המודל הלוגיסטי.


לאדם יש יכולת לשנות את צריכת המשאבים, את פיזורם ואת מספר הצאצאים במשפחה. גם טכנולוגיה מאפשרת שינויי סביבה. לכן יש להתייחס אחרת לכושר הנשיאה של האדם מאשר למינים אחרים.

המהפכה החקלאית לפני כמה אלפי שנים אפשרה עלייה גדולה באוכלוסייה. לפני כן, ללא חקלאות, כושר הנשיאה של כדור הארץ הוערך לכ-10 מיליון אנשים. המהפכה התעשייתית במאה ה-18 הגדילה עוד יותר את הצריכה ואת הילודה. כתוצאה מכך אוכלוסיית העולם עלתה ממיליארד ב-1804 לכ-8 מיליארד ב-2022.

תומס מלתוס במאה ה-18 הזהיר כי הילודה יכולה לעלות מהר יותר מהייצור של מזון. לפי רעיונו, אם יקרה חפיפה בין עקומות המזון והילודה, זה עלול לגרום למחסור וחוסר יציבות.


ניסיונות לחישוב הכושר מניבים תוצאות שונות מאוד. חלק מהשיטות מחשבות את המשאבים במונחי אנרגיה.

# המצב הקדם תעשייתי: אז אנשים ניצלו בעיקר כוח שרירים ובחלק מהמקרים אנרגיה טבעית כמו רוח. לפי חישובים מסוימים, כושר הנשיאה בתקופה זו עמד על כ-1 מיליארד אנשים בצריכה מינימלית של 20,000 קק"ל ליום לנפש.

# שימוש באנרגיה מתחדשת בלבד: אם כל האנרגיה תבוא מהשמש, הרוח והמים, יידרש שטח גדול לאיסוף אנרגיה סולארית. במחקר נניח שכל הקרקע הפנויה תשמש לאיסוף אנרגיה. בתרחיש זה, עם צריכה של 20,000 קק"ל ליום לנפש, כושר הנשיאה מוערך בכ-825 מיליון אנשים. ברמת צריכה מערבית גבוהה של 100,000 קק"ל ליום לנפש, הכושר יורד ל-165 מיליון בלבד. המסקנה: הרמה הנוכחית של 8 מיליארד אפשרית בעיקר בזכות דלקים פוסיליים.

# מצב משברי: אם נמשיך לנצל משאבים בקצב הנוכחי, עלול להיווצר קריסה של מערכות אקולוגיות. בדיוני שנות ה-60 וה-70 זוהו נזקים כגון כריתת יערות נרחבת, זיהום מים ואוויר, כיליון פוריות הקרקע והמלחתה. חקלאות אינטנסיבית עתידה להפוך בלתי בת-קיימא לאורך זמן.

מדד טביעת הרגל הפחמנית בודק את קצב ניצול משאבים מול קצב החידוש שלהם. בתחילת 2023 נמצא שאנו צורכים כ-1.75 "כדור ארץ" בשנה, כלומר המשאבים מנוצלים מהר יותר מיכולתם להתחדש. אם המגמה תימשך, ב-2050 נצטרך כ-3 כדורי ארץ.


בכתבים משנות ה-60 וה-70, כמו של פול ארליך, הועלתה אזהרה מפני ילודה מהירה. זה הוביל למדיניות קיצונית במדינות מסוימות, כולל מדיניות הילד האחד בסין ולפעולות כפויות כמו עיקורים וסירוס במקרים קיצוניים.


האוכלוסייה האנושית גדלה מאז המהפכה התעשייתית. התרבות המעריכית מבלי מגבלות יכולה לדחוף אוכלוסיות מעבר לכושר הנשיאה ולגרום לעלייה בתמותה ובנזק לסביבה. אצל בני האדם, חשוב לא רק גודל האוכלוסייה, אלא גם התנהלותה: צריכה, טכנולוגיה וחלוקת משאבים.

גישה מוצעת משלבת שלוש נקודות: שיפור טכנולוגיות לחיסכון במשאבים, האטה מרצון בקצב הילודה ושינוי מדיניות והחלטות גלובליות.

כבר היום קיימים פתרונות מעשיים: מעבר לאנרגיות מתחדשות, מיחזור, צמצום אריזות ושימוש באריזות מתכלות, והפחתת בזבוז. ניסויים בחוות חקלאיות מעגליות מראים אפשרות לשימוש בפסולת לאנרגיה, למשל ביוגז שמחמם חממות ומייבש דגנים. חידושים טכנולוגיים נוספים מורידים את השימוש במשאבים, כגון חסכון בנייר, תקשורת דיגיטלית ותחבורה חשמלית.

המסר המרכזי הוא שאפשר להעלות את כושר הנשיאה באמצעות חדשנות ושינוי התנהגותי. יחד עם זאת, המעבר לאנרגיה נקייה וקיום בר-קיימא דורש זמן ומאמץ מערכתי.

כושר נשיאה הוא המספר המקסימלי של יצורים שאזור יכול לתמוך בהם. הקביעה תלויה במזון, מים ומחסה.

יש שתי דרכים להבין איך אוכלוסיות גדלות. ריבוי מעריכי הוא גדילה מהירה אם יש הרבה משאבים. ריבוי לוגיסטי הוא גדילה שנסתבלת כשהמשאבים מתקצרים.


האנשים קובעים כמה משאבים יש ויוצרים טכנולוגיות שמשנות את הסביבה. כשהאדם התחיל לחקלאות, אוכלוסיית העולם גדלה. המהפכה התעשייתית הגדילה עוד יותר את הצריכה.

ב-1804 חיו כ-1 מיליארד אנשים. ב-2022 חיו כ-8 מיליארד.


מומחים חישבו תרחישים שונים.

• בתנאים קדמוניים, אנשים הסתמכו על כוח שרירים. לפי חישוב אחד, זה תמך בכ-1 מיליארד אנשים ברמה מינימלית של אנרגיה.

• אם כל האנרגיה תהיה מתחדשת (שמש, רוח, מים), צריך שטח גדול לאסוף אותה. בתרחיש כזה, עם צריכה נמוכה המערכת תמוך בכ-825 מיליון אנשים. ברמה גבוהה של צריכה, התיקף ירד ל-165 מיליון בלבד. משמעות הדבר היא שאנו תלויים בדלקים פוסיליים היום.


בשנות ה-60 היו חוקרים שהתריעו מפני ילודה גבוהה. זה הוביל למדיניות קשוחה במדינות מסוימות.


הסביבה נפגעת מכריתת יערות, זיהום ושחיקה של קרקעות. מדד שנקרא "טביעת רגל פחמנית" מראה כמה משפיעים על כדור הארץ. ב-2023 צרכנו כ-1.75 כדורי ארץ בשנה. אם נמשיך כך, ב-2050 נצטרך כ-3 כדורי ארץ לשנה.

יש פתרונות פשוטים: שימוש באנרגיה מתחדשת, מיחזור, פחות אריזות ושיטות חקלאות שממחזרות פסולת. חוות שמייצרות ביוגז מפסולת מראות איך אפשר לחזור לשימוש מחזורי באנרגיה. שילוב טכנולוגיה ושינויים בהרגלים יכול לעזור לשמור על כדור הארץ.