"כיפה אדומה" היא מהמעשיות המפורסמות שנכתבו במקורות שונים. ההגדה מופיעה אצל שארל פרו בסוף המאה ה-17, ולאחר מכן בגרסה המוכרת של האחים גרים במאה ה-19. היישות המרכזית היא ילדה שלבושה בברדס אדום, ששלחה אותה אמה לסבתה החולה עם עוגה ובקבוק יין. בדרך היא פוגשת זאב שמתחזה ומגיע לבית הסבתא לפניה.
בכמה גרסאות הזאב בולע את הסבתא ולאחר מכן גם את כיפה אדומה. אחר כך עובר צייד במקום, מוציא את השתיים מבטנו של הזאב וממלא את בטן הזאב בסלעים. בגרסאות אחרות הזאב לא מצליח לאכול את הילדה, או שהסיפור מסתיים אחרת.
הסיפור קיים בגירסאות רבות מימי הביניים ואפילו לפני כן. לפעמים הבגד אינו אדום. באסופות עממיות אחרות הדמות המתנגדת אינה תמיד זאב; היא יכולה להיות איש-זאב, עוג או דמות אחרת. יש נוסחים שבהם הילדה נערכת תחבולות כדי להערים על הזאב ולברוח.
חוקרים מצאו עשרות גרסאות מאפריקה ומהמזרח הרחוק. יש גם סיפורים קרובים על זאב שמתחזה לאם של עזים וטרף את רוב הגרעין המשפחתי, עד שהבן הצעיר או האם מצילים את הנשארים.
בשפה המקורית הגרמנית הדמות נקראת Rotkäppchen, שפירושה המילולי "הברדס האדום הקטן". לעברית התרגום הנפוץ הוא "כיפה אדומה"; המילה כיפה נבחרה כדי להיות ברורה לקורא העברי. התרגום המוכר הראשון יוצא לאור בישראל בידי לוין קיפניס.
הפסיכואנליטיקאי אריך פרום קושר את הסיפור למוטיבים של מיניות ונושאי מין. הוא רואה בכיפה האדומה סמל לווסת, ובסיפור מסר תרבותי שנוגע ליחסי כוח בין המינים. פרום מדגיש שהסיפור מייצר דימויים של גבריות ערמומית ואכזרית, אבל גם מציין שמפרשים אחרים קוראים את הסיפור אחרת.
בישראל הופקו עיבודים רבים לכיפה אדומה, כולל מחזות זמר ותיאטרוני בובות. בולטות הצגות משנות ה-2000 שבהן הוצגו הדמויות המרכזיות: כיפה אדומה, אמה, סבתא, הזאב והצייד. העיבודים האלה שינו וחידשו היבטים מוזיקליים ובימתיים של הסיפור.
כיפה אדומה היא ילדה שלבושה כיסוי ראש אדום. אמה מבקשת ממנה ללכת לבית סבתא ולביא עוגה ויין.
בדרך היא פוגשת זאב. הזאב רימה אותה ורץ לבית הסבתא לפני כיפה אדומה.
הזאב נכנס לבית, לקח את הסבתא וכשהילדה הגיעה הוא התחזה לה. בסוף צייד הגיע והוציא את כיפה אדומה ואת הסבתא מבטן הזאב. הזאב מת לאחר מכן.
יש הרבה גרסאות שונות של הסיפור. לפעמים הבגד לא אדום. לפעמים אין זאב אלא דמות אחרת.
השם המקורי בגרמנית הוא Rotkäppchen. בתרגום לעברית קוראים לה "כיפה אדומה".
בישראל עשו הצגות ותיאטרון על כיפה אדומה. מקרים ידועים הם הצגות משנות ה-2000.
תגובות גולשים