כירופרקטיקה (מיוונית: כירו - ידיים, פרקטיקה - ביצוע) היא ענף ברפואה האלטרנטיבית שבה מטפלים בעזרת מניפולציות - תנועות ידניות מיוחדות או בעזרת מכשיר למפרקי עמוד השדרה וחלקי גוף אחרים. המטרה היא ליישר את הגוף, להקל על כאב ולתמוך ביכולת הריפוי של הגוף. בנוסף משתמשים בכירופרקטיקה בקור וחום, גירוי חשמלי, טכניקות הרפיה ועצות באורח חיים. האפקטיביות של הטיפול אינה ברורה; סקירות (כולל קוקריין משנת 2015) מצאו מעט עדויות תומכות בטיפול בכאבי צוואר ושיפור בתפקוד, אך ייתכן שהעדויות האלה מוטות.
הכירופרקטיקה נוסדה ב-1895 בארצות הברית על ידי דניאל דייוויד פאלמר, מגנטותרפיסט שהקים בית ספר לכירופרקטיקה. מייסדי התחום האמינו שמחלות נגרמות מהפרעה ב"אינטליגנציה פנימית", מושג של כוח חיים או אנרגיה עצבית, והקשר הזה יצר מחלוקות ותמורות דתיות ומוסריות בתוך התחום. פאלמר ובנו שקלו להכריז על הכירופרקטיקה כעל דת, אך ויתרו על הרעיון.
במדינות רבות הכירופרקטיקה מסווגת כרפואה אלטרנטיבית. בישראל חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות לא כיוון לסיווג הטקסונומי, אלא דן בעיקר בזכאות לקבל הכרה ככירופרקט. טיפולים כירופרקטיים במערכת הבריאות בישראל ניתנים לעיתים במסגרת רפואה משלימה, ולעיתים ניתן החזר דרך ביטוחים פרטיים.
בחוק שהותקן ב-2010 נקבעו כללים להסמכת כירופרקטורים בישראל. ההכשרה הרגילה לאדם ללא רקע נמשכת כ-4, 7 שנים. קיימות גם תוכניות הסבה של שנתיים עד ארבע שנים לבעלי רקע מתאים. לא ניתן ללמוד את המקצוע באוניברסיטאות בישראל נכון ל-2013; ההכשרה ניתנת במוסדות בחו"ל. תארים נפוצים הם M.C או D.C. ארגון הבריאות העולמי דורש לתוכנית דוקטור לפחות 4200 שעות לימוד פרונטליות ו-1000 שעות סטאז' קליני בפיקוח.
המניפולציה הכירופרקטית היא פעולה שבה המטפל מעביר מכה נשלטת למפרק עמוד השדרה. אבחון נעשה בדרך כלל על פי מסורות מקצועיות, בדיקה ידנית ולעיתים עיון בצילומי רנטגן. כירופרקטים אינם רופאים מומחים בדרך כלל, ולכן אבחנה רפואית סופית נעשית אצל רופאים כמו אורטופדים או נוירולוגים. כירופרקט יכול להפנות לצילומי דימות במקרים מסוימים.
נכון ל-2022 יש מעט מחקרים איכותיים על אפקטיביות הכירופרקטיקה, ולכן קשה להסיק מסקנות ברורות. סקירות מ-2015 ומ-2021 מצאו ראיות מוגבלות לתועלת במצבים מסוימים, ולעיתים הועלתה האפשרות שהממצאים הם תוצאה של הטיה בפרסום.
ייתכנו סיכונים מקשרים למניפולציות צוואר, כמו קרעים בעורקי הצוואר (dissection), שעלולים לגרום לשבץ. קרעים אלה נדירים. סקירות שונות הגיעו למסקנות שונות לגבי רמת הבטיחות הכוללת של המניפולציות. דו"חות בין 2016 ל-2022 מסכמים 154 מאמרים שבהם 61% דיווחו על אירועים שליליים, אך באותם דיווחים טענו שלא היו אירועים חמורים. יש מעט מחקרים על בטיחות בזמן הריון, ודווחו מקרים נדירים מאוד של השפעות שליליות חמורות.
הכירופרקטיקה שנויה במחלוקת מאז היווסדה. יש ביקורת על טענות מייסד התחום לגבי "תת-פריקה" בשרשרת החוליות (vertebral subluxation), טענות שנחשבות לפסאודו‑מדעיות על ידי מבקרים. גם תהליך ההסמכה וההתנהלות של חלק מהמטפלים הותקפו. האיגוד האמריקאי לרפואה הביע התנגדות לאורך שנים והכיל ביקורת על חלק מהפרקטיקות. דווחו גם מקרים של הונאה וניצול בתחום, ולעתים נטען שמדדי הלימוד אינם תואמים מדעית.
כירופרקטיקה היא טיפול ידני שמתרכז בעמוד השדרה. כירופרקטורים עושים תנועות מיוחדות בידיים. המטרה היא להקל על כאבים ולעזור לגוף להתאזן. הם גם משתמשים בחום, בקור ובתרגילים.
הכירופרקטיקה הומצאה ב-1895 על ידי דניאל פאלמר. הוא חשב שאפשר לרפא חלק מהמחלה בעזרת טיפול בידיים בעמוד השדרה.
ללמוד להיות כירופרקט לוקח כמה שנים. בישראל קבעו חוקים ב-2010 שמסדירים מי יכול לעבוד בזה. רוב ההכשרה ניתנת בחו"ל.
המטפל מבצע "מניפולציה", תנועה משולבת שמופיעה עם לחץ קצר על המפרק. לפני טיפול בודקים את המטופל ולעתים עושים צילומים.
לא ידוע בוודאות כמה הכירופרקטיקה עוזרת. מבדקים מדעיים הראו תוצאות מעורבות. יש סיכונים נדירים, כמו פגיעה בעורקים בצוואר שעלולה לגרום לבעיות דם. מקרים כאלה נדירים מאוד. יש ביקורת על הרעיונות הישנים של המייסד ועל כך שחלק מהטענות לא הוכחו מדעית.
תגובות גולשים