כלוב פאראדיי

כלוב פאראדיי (Faraday cage) הוא מתקן שמונע משדות חשמליים לחדור פנימה.
מייקל פאראדיי בנה את הכלוב הראשון ב-1836. ג'ובאני בטיסטה בקריה חזה בכך כבר במאה ה-18.

שדה חיצוני גורם למטענים לנוע במעטפת המוליך. "מוליך" הוא חומר שבו מטענים (כמו אלקטרונים) זזים בקלות.
המטענים שאוספים על פני המעטפת יוצרים שדה חשמלי הפוך ומבוטל לשדה החיצוני. כך השדה בתוך החלל הפנימי מתאפס.
בנוסף, הפוטנציאל החשמלי במוליך נעשה אחיד, ולכן בתוך החלל גם הוא קבוע.

במוליך אידיאלי וסגור כל המטען מתרכז על השפה החיצונית. לא נוצרת צפיפות מטען בתוך החומר.
כתוצאה מכך השדה החשמלי בתוך הנפח החסום הוא אפס.

במצבים לא אידיאליים העיקרון נשאר דומה, אך יש סטיות.
הבידוד התלוי במוליך מושפע מהתנגדות חשמלית, עובי המעטפת והימצאות חורים בה.
גודל החורים ביחס לאורך הגל של גל אלקטרומגנטי משפיע גם הוא. לכן לפעמים אפשר לקבל קליטה סלולארית בתוך מעלית, אם כי חלשה.

כלוב פאראדיי הוא מבנה שמגן מפני שדות חשמליים.
מייקל פאראדיי בנה אחד כזה ב-1836.

שדה חיצוני דוחף מטענים לנוע בחומר המוליך. מוליך הוא חומר שבו מטענים זזים בקלות.
המטענים נתקבצים על הקירות ויוצרים שדה שמבטל את השדה החיצוני.
כך פנימה אין שדה חשמלי.

במוליך טוב וסגור כל המטענים נשארים על הדפנות.
אז בתוך החלל הפנימי אין שדה.

בחיים האמיתיים הכל לא מושלם.
תכונות כמו כמה המוליך מוליך חשמל, עוביו וחורים בו משפיעות.
לפעמים טלפון בתוך מעלית עדיין מקבל אות, אבל הרמז חלש.