כלור

כלור (Chlorine, סמל Cl, מספר אטומי 17) הוא יסוד כימי, חומר בסיסי שלא ניתן לפרק לחומרים פשוטים יותר. הוא חיוני בגוף האדם כי הוא חלק מהחומצה המימנית-כלורית (חומצה בקיבה) שמשתתפת בעיכול.

המולקולה הטיפוסית של כלור היא דו-אטומית (מולקולה עם שני אטומים), כתובת כ‑Cl2. שני אטומי הכלור קשורים בקשר קוולנטי, שיתוף אלקטרונים בין האטומים. הכלור הוא גז צהוב-ירקרק, רעיל ובעל ריח צורב. הוא כבד יותר מהאוויר בערך פי שניים וחצי, ומתעבה בטמפרטורה של 34 מעלות צלזיוס. האלקטרו-שליליות שלו (הנטייה למשוך אלקטרונים) גבוהה מאוד, מספר 3.16 בטבלה המחזורית.

כיום מפיקים כלור בעיקר בתהליך כלור-אלקלי שמבוסס על אלקטרוליזה, פירוק בעזרת חשמל, של תמיסה מרוכזת של נתרן כלורי (מלח). בתהליך זה מיוצרים גם מימן ונתרן הידרוקסידי (NaOH). הכלור אפשר לעבות באמצעות קירור או לחץ, ואז לאחסן אותו במכלי פלדה או בקרונות מיוחדים.

לכלור שימושים רבים, בעיקר בתרכובות כימיות שונות.

הכימאי קרל וילהלם שלה זיהה חומר עם תכונות הכלור ב-1774, אך לא ראיה שזה יסוד. רק ב-1810 הבריטי סר המפרי דייווי הראה שמדובר ביסוד, וקרא לו "כלור" מהמילה היוונית לצבע צהוב‑ירקרק. הכלור היה הגז הראשון שבו נעשה שימוש כנשק כימי ב-1915 במלחמת העולם הראשונה. בשנת 2022 אירעה דליפה בנמל עקבה שבה מתו 13 אנשים.

כלור מתחבר בקלות ליסודות אחרים, ולכן כמעט שאינו נמצא חופשי בטבע. תרכובות כלור נפוצות מאוד, במיוחד נתרן כלורי (מלח) שנמצא בסלעים, במי הים ובימים המלוחים.

מלחי הכלור נמצאים בנוזלי הגוף. המיץ בקיבה מכיל חומצה מימנית-כלורית, שמורכבת מימן וכלור, והיא חשובה לעיכול.

כלור מגרה את מערכת הנשימה. בצורתו הנוזלית הוא יכול לגרום לכוויות בעור. חוש הריח יכול לזהות כלור כבר בריכוז של כ-3 חלקים למיליון (ppm). ריכוזים של כ-10 ppm מזיקים, וריכוזים גבוהים מאוד עלולים להיות קטלניים בתוך דקות. חשיפה גבוהה עלולה לגרום לבצקת ריאות ונזק לרקמות הריריות.

כלור (סמל Cl, מספר 17) הוא יסוד, חומר בסיסי. הוא חשוב בגוף. הוא עוזר להכין את החומצה שבקיבה.

כלור בדרך כלל בצורת גז צהוב-ירקרק. גז זה מסריח וחזק. מולקולה נפוצה שלו היא Cl2, שתי יחידות של כלור יחד. הוא כבד יותר מהאוויר ולעיתים מעבה לנוזל.

מפיקים כלור במפעלים ממלח ומחשמל. בתהליך הזה גם יוצאים גז מימן וחומר כימי בשם נתרן הידרוקסידי. הכלור מעובד ונשמר במיכלים פלדה מיוחדים.

לכלור יש שימושים רבים בתרכובות שונות.

החומר זוהה לראשונה ב-1774. ב-1810 הבינו שאינו תרכובת אלא יסוד. במלחמת העולם הראשונה השתמשו בגז זה כנשק. בשנת 2022 קרתה דליפה בעקבה שבה מתו 13 אנשים.

כלור נמצא לעיתים רחוקות חופשי. הוא נמצא הרבה כשמלח, במי הים ובאגמים המלוחים.

בגוף יש מלחים עם כלור בנוזלים. בקיבה יש חומצה שכוללת כלור. היא עוזרת בעיכול.

כלור מגרה את דרכי הנשימה. אם הוא נוזלי הוא יכול לפגוע בעור. אפשר להרגיש אותו בריח בריכוזים נמוכים. רמות גבוהות מסוכנות ועלולות לפגוע בריאות.