כלכלת ישראל היא כלכלת שוק מעורבת. הממשלה משפיעה, אך יש מגזר פרטי חזק.
ענפי מפתח כוללים היי-טק (טכנולוגיה מתקדמת), תעשייה ביטחונית, תיירות, כימיקלים, מכשור רפואי ותעשיית היהלומים.
ישראל מעט משאבי טבע ולכן תלויה בייבוא דלק ומזון. גילוי מאגרי גז בים התיכון, בראשם לוויתן, הקטין תלות זו.
מאמצע שנות ה-80 עבר המשק מהריכוזיות הכלכלית לכיוון שוק תחרותי וליברליזציה. בוצעו הפרטות והפחתת מיסים.
עם זאת נשארו מונופולים ממשלתיים וחברות החזקה גדולות המשפיעות על השוק.
בתולדות המדינה החלה כלכלה מתוכננת, כולל תקופת "הצנע" לשנים הראשונות, ואחריה פרויקטים ציבוריים גדולים.
גלי עלייה, מלחמות והוצאה ביטחונית גבוהה השפיעו על המשק. למרות זאת, ישראל התפתחה מאוד.
המשק חווה היפר-אינפלציה (עליית מחירים מהירה מאוד) בשנות ה-80. תוכנית הייצוב של 1985 עצרה את הסחרור.
מאז הצמיחה המשיכה, והתקיימו רפורמות שפתחו את המשק להשקעות זרות ולענף ההיי-טק.
העלייה הגדולה מברית המועצות בשנות ה-90 הגדילה את כוח העבודה. זה תרם לצמיחה.
באותן שנים פרח היי-טק וישראל הפכה מרכז לפיתוח חברות תוכנה וחומרה.
האינתיפאדה השנייה ומשבר ההיי-טק פגעו בכלכלה בתחילת המילניום. בניית מדיניות שוק חופשי וסיוע חיצוני סייעו להתאושש.
הרפורמות הורידו את המעורבות הממשלתית, אך הגדילו אי-שוויון. ועדות שונות ניסו לצמצם ריכוזיות בבעלות.
המגפה (COVID-19) גרמה לירידה חדה בפעילות ולעלייה באבטלה. המדינה הציעה חבילות סיוע ותמריצים.
מאז חזר חלק גדול מהמשק לפעילות, אך תיירות וקצת ענפים נחלשו.
בשנים האחרונות נרשמו בעיות: עלייה גדולה בגירעון (כאשר המדינה מוציאה יותר ממה שהיא מכניסה), עלייה בחוב הציבורי, וירידה בדירוגי האשראי.
המהלכים הפוליטיים סביב מערכת המשפט יצרו חוסר וודאות והשפיעו על השקעות ועל ערך השקל.
יוקר המחיה בישראל גבוה בהשוואה למדינות ה-OECD; מחירי המזון מהגבוהים במדינות המפותחות.
שיעור התעסוקה והמעמד של נשים ערביות וחרדים משפיעים על שיעור ההשתתפות בכוח העבודה.
קיים אי-שוויון כלכלי ומדדי עוני גבוהים יחסית למדינות מפותחות.
יחס חוב-תמ"ג עלה מ~60% ב-2023 לכ-68% ב-2024. הוצאות הריבית על החוב עלו משמעותית.
מאגר הגז לוויתן התגלה ב-2010 והחל להפיק גז ב-2019. הפרויקט צמצם תלות בייבוא אנרגיה.
ישראל מייצאת גז לשכנות כמו ירדן ומצרים.
הסכמי סחר נחתמו עם ארה"ב, אירופה ומדינות נוספות. היצוא כולל מוצרים תעשייתיים ושירותים טכנולוגיים.
חסמים על יבוא מזון, כולל מכסים ותקנות, תורמים למחירי מזון גבוהים.
סיכום קצר של האתגרים: יוקר מחיה גבוה, אי-שוויון גדל, חוב וגירעון עולים, ודירוג אשראי שירד. ההצלחות: היי-טק חזק, גז טבעי שיפר את הביטחון האנרגטי, וצמיחה ארוכת-טווח יחסית.
כלכלת ישראל היא שילוב של מדינה ועסקים פרטיים.
יש הרבה חברות היי-טק (חברות טכנולוגיה מתקדמות) ותעשיות כמו ביטחון ותיירות.
ישראל מייבאת דלק ומזון, כי יש מעט משאבי טבע.
כאשר הוקמה המדינה, הממשל ניהל את המשק חזק.
לאט־לאט פתחו את המשק לעסקים פרטיים ותעשיות חדשות.
במשך השנים היו משברים כמו עליית מחירים מאוד גבוהה (אינפלציה).
בשנות ה-80 תוכנית מיוחדת עצרה את זה.
גילו מאגר גז בשם לוויתן. הגז הזה התחיל להפיק ב-2019.
זה עזר לישראל עם אנרגיה ויצוא לארצות אחרות.
המחירים כאן גבוהים (יוקר מחיה). זה קשה למשפחות.
יש אנשים בחוסר ביטחון תזונתי ובעוני, וזה מדאיג.
גם החוב של המדינה עלה בשנים האחרונות.
מגפת הקורונה פגעה בעסקים ובמקומות עבודה.
גם יש מחלוקות פוליטיות שהקשות על המשק.
חברות דירוג הורידו את דירוג האשראי של ישראל.
יש הצלחות: היי-טק חזק וגז טבעי חדש.
יש גם אתגרים: יוקר המחיה, עוני, וחוב מדינה.
תגובות גולשים