כלל אלן

בזואולוגיה, כלל אלן קושר בין גודל גפיים ואיברים בולטים (כמו זנב ואוזניים) של בעלי חיים אנדותרמיים, לבין טמפרטורת הסביבה הממוצעת. אנדותרמיים הם בעלי "דם חם", הם שומרים על טמפרטורת גוף פנימית.

הרעיון הבסיסי הוא שהאיברים שמשתמשים בהם לחילוף חום משפיעים על אובדן החום. ככל ששטח הגוף או האיבר גדול יותר, כך איבוד החום מהגוף גדול יותר. לכן, אצל בעלי חיים שחיים באזורים חמים יהיו האיברים הבולטים גדולים יותר כדי לפלוט חום ביעילות. אצל בעלי חיים באזורים קרים האיברים הללו יהיו קטנים יותר כדי לשמר חום.

הכלל מסביר דוגמאות פשוטות: במדבר נעזרים באוזניים גדולות כדי לקרר את הגוף, בעוד שבאזורים קרים יש אוזניים קטנות יותר כדי לשמור על חום הגוף. הכלל נקרא על שם ג'ואל אלן.

כלל אלן אומר: לאדם ולחיות גודל האיברים משתנה לפי האקלים. אנדותרמיים הם בעלי דם חם. הם שומרים על חום הגוף.

אם יש יותר שטח חיצוני, הגוף מאבד חום מהר יותר. לכן חיות במדבר לפעמים יש להן אוזניים גדולות כדי לקרר את הגוף. חיות בקור, כמו דוב קוטב, יש להן אוזניים קטנות כדי לשמור על חום.

שמו של הכלל הוא על שם ג'ואל אלן.