כלנית

הכלנית (שם מדעי: Anemone) היא סוג פרחים ממשפחת הנוריתיים, הכולל כ-120 מינים. הם נפוצים ברחבי העולם, למעט אוסטרליה ואנטארקטיקה. השם העברי ניתן על ידי עמנואל לעף בספרו על צמחי היהודים.

מיני הכלנית הם גאופיטים רב-שנתיים. גאופיט = צמח שמחזיק חלקי אגירה מתחת לאדמה (כמו בצל או יבלית). הם עמידים באזורים מתונים וקרים בחצי הכדור הצפוני והדרומי.

בישראל מיוצגת הכלנית בעיקר על ידי כלנית מצויה (Anemone coronaria). היא צמח מוגן ונפוצה מצפון הארץ ועד הר הנגב. עונת הפריחה בארץ היא מסוף דצמבר ועד סוף מרץ. כלנית בוגרת ניתנת לזיהוי לפי טבעת פנימית לבנה בעלי הכותרת שלה, ובדרך כלל יש לה חמש-שש עלי כותרת. הפרחים מגיעים בצבעים רבים וידועים ביופיים.

בגן הבוטני בירושלים מוצגים כמה מינים אירופיים לצד הכלנית המקומית, כגון כלנית אלפינית (Anemone alpina) וכלנית נעימה (Anemone blanda). מינים כמו כלנית יפנית (Anemone hupehensis) וכלניות מדרום אירופה משמשים גם בגינון באזורי ההר הגבוה של ישראל.

הכינוי "כלניות" ניתן לחיילי הדיוויזיה המוטסת השישית של הצבא הבריטי בתקופת המנדט. ישנו גם שיר ידוע בשם "כלניות", שנכתב על ידי נתן אלתרמן ומשה וילנסקי, וביצועה של שושנה דמארי הפך אותו מזוהה עמה. תום שגב כתב ספר שנקרא "ימי הכלניות" על ימי המנדט.

בתמונות נראים מרבדי כלניות, פריחה צפופה ושדות בצבעים שונים. יש גם צילומים של כלניות בודדות ושל מינים נוספים בגנים.

כלנית (Anemone) היא פרח יפה. יש לה כ-120 מינים בעולם. אין אותה באוסטרליה ובאנטארקטיקה.

הכלניות הן צמחים רב-שנתיים שמסתתרים חלקית מתחת לאדמה. זה עוזר להם לשמוח בקור.

בישראל יש בעיקר כלנית מצויה. היא צמח מוגן. היא גדלה מצפון ועד הנגב.

הכלניות פורחות מסוף דצמבר עד סוף מרץ. לפעמים רואים טבעת לבנה בפנים של הפרח, ובדרך כלל יש חמש או שש עלי פרח. הן מגיעות בצבעים שונים, וזה מה שיפה בהן.

קראו "כלניות" לחיילים בריטיים בתקופת המנדט. יש גם שיר מפורסם בשם "כלניות" שביצעה שושנה דמארי.

יש תמונות של שדות כלניות, מרבדים ופרחים בצבעים שונים.