הרב עקיבא משה הכהן כלפון (כמ"ה), נולד ב־30 בינואר 1874 בג'רבה שבדרום תוניסיה. היה רבה הראשי של ג'רבה ואחד המנהיגים הרבניים הבולטים בתוניסיה. כתב יותר מ־50 חיבורים בענייני הלכה, מוסר וחינוך.
מוצאו ממשפחת כוהנים (כהן, משפחה עם תפקידים דתיים במסורת היהודית). סבו ואביו היו רבנים וחכמים מקומיים, ואביו חיבר כמה ספרים.
הוספת הכינוי "כלפון" הייתה כינוי חיבה מאמו. הוא הקפיד לשמור גם על הכינוי "הכהן" בשםיו.
בצעירותו עברו המשפחה מצבים טובים ושפל. ר' משה עבד בהגהה והעתקה של ספרים לפרנסת הבית. בגיל 17 למד שחיטה (שחיטה, חיתוך בהלכה כדי להכין בשר כשר) ושימש כשוחט ובודק. עבודה זו פגעה בבריאותו ובעיניו, ואז חזר להמשך לימודיו.
נשא בשנת 1895 את מסיעדה, ובזוג נולדו שלושה בנים וחמש בנות.
היה צנוע וסירב פעמים רבות למשרות ציבוריות. ב־1917 קיבל סוף־סוף מקום בבית הדין של ג'רבה, אך שמר על קו צנוע ועמל רבות. בתקופת פלישת הנאצים לאי דגבריה הוא פעל לשמור על הקהילה כשהדריך ואסף את הזהב שהתבקש להמסור.
נפטר בג'רבה ב־7 בינואר 1950. הלווייתו בתוניסיה נחשבה לאירוע גדול; רבים הגיעו להשתתף. בשנת 2005 הועלו עצמותיו לירושלים ונקבר בהר המנוחות, בטקס שבו נטלו חלק רבבות משתתפים ונציגי דת ומדינה.
כשראה שהחינוך המודרני מרחיק מתרבות התורה, התנגד להחדרת מסגרות חינוכיות ששינו את הלימוד התורני. הוא עמד על הצורך בחינוך תורני מסורתי לצד שינויים זהירים.
למרות התנגדותו לחלק מהשינויים בחינוך, היה תומך נלהב של הציונות. עודד עלייה לארץ, קרא לקנות אדמות בארץ ולהחיות את השפה העברית. ב־1919 נמנה עם מייסדי התנועה "עטרת ציון" בג'רבה.
נאם בהתלהבות על התחלת הגאולה אחרי הצהרת בלפור והמליץ על ביקורים בארץ כמניע לעלייה. קנה חלקת אדמה בבית הכרם שבירושלים ומאחר ונחלש בבריאותו לא הספיק לעלות.
ניסה לעלות עוד צעיר, אך ציית לאביו ונדחה. בשנת 1949 קיבל רישיון עלייה, אך מחלה מנעה את ההגירה בטרם עת.
כתב רעיונות מדיניים מוקדמים על שיתוף פעולה בין מדינות. קרא להקים בירושלים גוף מדינות ובית דין בינלאומי שיפסוק בסכסוכים לטובת כל האנושות. הציע גם רעיונות מעשיים: צבא בינלאומי, ועד לחינוך מוסרי, בנק מרכזי עולמי ומטבע בינלאומי. הוא ראה בטכנולוגיה כלי שמקרב את העולם ועשוי לחזק ערבות הדדית ושלום.
פרסם עשרות חיבורים בתחומי הלכה, מוסר, דרשות ושו"ת. שמו נותר משפיע על הקהילה היהודית בג'רבה ובישראל.
רבי משה כלפון נולד ב־1874 באי ג'רבה. הוא היה רב חשוב בתוניסיה.
הוא הגיע ממשפחה של כוהנים. כוהן, משפחה עם תפקיד דתי יהודי.
הכינוי "כלפון" נתן לו אמו. הוא שמר גם על השם "הכהן".
כשהיה צעיר עזר בפרנסת הבית בעבודות עם ספרים. בגיל 17 למד לבצע שחיטה כשרה. העבודה פגעה בעיניו. אחר כך חזר ללמוד תורה.
נשא אישה ב־1895. היו להם שלושה בנים וחמש בנות.
היה צנוע ולא רצה תפקידים. ב־1917 נכנס לבית הדין של ג'רבה. בזמן המלחמה דרשו מהקהילה הרבה זהב. הוא אסף את הזהב כדי להגן על התושבים.
נפטר בשנת 1950. הרבה אנשים באו להלוויה. ב־2005 הועלו עצמותיו לישראל ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
אהב את תורת ישראל ורצה לשמור על לימוד מסורתי. יחד עם זאת, אהב את רעיון הציונות. ציונות, רצון של יהודים לחזור לארץ ישראל.
רצה שיעודדו ילדים לבקר בארץ. גם קנה אדמה בירושלים, אך מחלה מנעה ממנו לעלות.
חשב שיש צורך בגוף בינלאומי שיפסוק בסכסוכים. רצה שבירושלים יהיה מרכז של שלום. גם חשב על רעיונות כמו צבא בינלאומי ובנק שיסייע לעניים.
כתב הרבה ספרים על הלכה, מוסר וחינוך.
תגובות גולשים