כרוב הוא יצור כלאיים מיתי שהופיע במיתולוגיות שמיות. יש לו פנים אנושיות, גוף של בעל־חיים (לעיתים שוורים) וכנפיים.
מקור המילה "כרוב" אינו ברור. חוקרים מציעים שתי אפשרויות עיקריות: מהמילה הבבלית "כָּרַבּוּ" שפירושה להיות מבורך, או מהמונח האשורי "כִּרֻבֻּ" המתאר ישות אדם־שור מכונף.
באמנות הלבנטית והמסופוטמית הופיעו דמויות דומות לכרוב. אלה קיבלו צורות כמו שור או אריה מכונף, והזכירו את הלמסו האשורי ואת הספינקס המצרי. תבליטי כרובים נמצאו במקדשים באזור, והם שימשו כסמלים מלכותיים על כיסאות עשתרת ופריטים פולחניים.
בתנ"ך הכרובים מוזכרים במקומות שונים. בגן־עדן הם שומרי עץ החיים, שלצדם להט חרב. בפירוט המשכן והמקדש נזכרים פסלי זוג כרובים על הכפורת, וכרובים גדולים שלטו בקודש הקודשים במקדש שלמה. לפי המסורת, הארון ישב "בין הכרובים" שם התגלה האל.
הנביא יחזקאל מתאר חזון של יצורים משולבים: אריה, שור, נשר ואדם. הם בעלי ידיים של אדם, רגלי פרסה וכנפיים. תיאורים אלה מזכירים דמויות ממסופוטמיה. במסורת הרבנית סברו חז"ל שהמילה קשורה ל"כרביא" (ילד), אך פרשנים אחרים התנגדו לפרשנות הלשונית הזו. בנצרות ימי ביניים הכרוב הוצב בין הסדרים הגבוהים של המלאכים, ובמסורת הפופולרית הפך לסמל של מלאך ילד.
בחפירות ובאמנות העתיקה נמצאו יצוגים של שוורים ואריות מכונפים ששימשו כשמירה בפתחי מקדשים. במקורות האשוריים כתוב המונח kirubu לשור מכונף, ולמסו (lamassu) מתאר אריה או שור מכונף. אפשר לקרוא את תיאורי המקרא והנבואות בהקשר זה: חלקים מהחזון של יחזקאל מזכירים שילוב של אלמנטים חייתיים ואנושיים, ושור ואריה מקבילים לתמונות הללו.
בכמה טקסטים מיתיים ונבואיים מופיעה סצנה שבה מלכים או אלים יושבים בגן־עדן מסוכך, לעיתים על כס כרובים. בסיפורים אלה כס הכרובים מסמל לרוב מעמד מלכותי והגנה. בקינות ובשירים על מלכים (כמו מלך צור) נעשה שימוש בדימויים אלה כדי לתאר יופי, חכמה ומעמד גבוה.
כרוב הוא יצור דמיוני עם פנים של אדם, גוף של חיה וכנפיים.
לא יודעים בדיוק מאיפה השם. אולי מהמבנה בבבל או מהדמות האשורית של שור מכונף.
בארצות העתיקות היו פסלים של יצורים דומים. הם לעיתים עמדו ליד מקדשים ושימשו כסמל של מלכים.
בתנ"ך הכרובים מופיעים בקומות שונות. הם שמרו על עץ־החיים, והיו על הכפורת של ארון הברית (תיבה קדושה). במקדש שלמה עמדו זוגות כרובים גבוהים מכוסי זהב.
הנביא יחזקאל תיאר יצורים משולבים: אריה, שור, נשר ואדם. זה דומה לתמונות שמצאו במוזיאונים. במסורת הנוצרית רואים בכרוב סוג של מלאך, לעיתים דוגמת ילד.
ברבה ארצות העתיקות ראו שוורים ואריות מכונפים ששמרו על המבנים. אלה דומים למה שתיארו במקרא. כס כרובים סמל לפולחן ולמלוכה.
תגובות גולשים